פרופסור זאב פלק נולד בברסלאו בשנת תרפ"ג ועלה לארץ בשנת תרצ"ט. הוא החל את השכלתו המשפטית בשיעורי המשפט של ממשלת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל (פלשתינה) בירושלים בשנת תש"ה וסיימה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בה למד גם היסטוריה של עם ישראל, תלמוד ויחסים בין לאומיים וקיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה בשנת תשי"ט. היה היועץ המשפטי של משרד הסעד ולאחר מכן של משרד הפנים. לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים החל משנת תשי"א ונתמנה בה פרופסור חבר בשנת תש"ל. דמותו הייתה מרובת-פנים: תלמיד חכם ומלומד בעל אופקים רחבים ביותר, חוקר פורה מאוד, שפרסם ספרים ומאמרים מרובים בתחומים שונים של מדעי היהדות, לרבות תחום התמחותו העיקרי, המשפט העברי, ובה באותה עת גם איש המעשה, ער וקשוב לשאלות השעה, יוזם פתרונות הלכתיים לבעיות קשות ונוטל חלק בדיונים בין יהודים לבין נוצרים.
אישיותו המגוונת של פלק משתקפת באופיו של ספר הזיכרון הזה, הנחלק לשני מדורים: מאמרים במדעי היהדות ומאמרים בשאלות השעה. המאמרים במדעי היהדות כוללים מחקרים בתחום המקרא, ספרות חז"ל והספרות הרבנית בימי הביניים, הלכה ומנהג, תולדות התפילה, ההיסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל. המאמרים בשאלות השעה דנים, בין השאר, בבעיות חינוך, שיח בין-דתי, הלכה ומדינה, לאומיות ומוסר וגיור בימינו. בראש הספר מצויים שני מאמרים הדנים בתולדות חייו ובהערכת דמותו ומפעלו של פלק וכן רשימת כל פרסומיו הרבים.