"שבעה סיפורים גותיים" מאת איזק דינסן הוא ספרה הקלאסי, והחשוב ביותר, של המחברת הדנית הגדולה ששמה האמיתי ותוארה היה – הבארונית קארן בליקסן. המחברת ובעלה חיו את רוב שנותיהם בקניה שבאפריקה. היא היתה בתו של קצין דני שהיה גם סופר ידוע בארצו. הופעת ספרה זה, בשנת 1934, זכתה לפרסום רב ולשבחים מופלגים מצד הביקורת והיום נמנה "שבעה סיפורים גותיים" עם קלאסיקה של המאה העשרים. קארן בליקסן – או איזק דינסן – כתבה את ספריה באנגלית ואחר כך תרגמה אותם בעצמה לדנית. השימוש שעשתה באנגלית, שלא היתה שפת אימה, היה בלתי רגיל והיו שהישוו אותה, בשנים שלאחר כך, לולדימיר נבוקוב ולג'וזף קונרד, זרים שנעשו לרבי אמנים של הלשון האנגלית. ספרים אחרים שלה, שעוד הגדילו את שמה, היו "אגדות חורף", "קרנבל", "מעשיות גורל" ו"מאפריקה" – ספר על חוויותיה מן היבשת השחורה.
על "שבעה סיפורים גותיים" כתב המבקר הבריטי ג'ון דייבנפורד : "כל אחד מן הסיפורים הוא כתשבץ סיני המורכב כמלאכת מחשבת עדינה, קונטראפונקט בלתי פוסק כמו פוגה של סקארלאטי, או כמו להתבונן בהשתקפויות האין סופיות שבאולם מראות, כאשר כל אחת מן הדמויות מספרת את סיפורה שלה."