דיווח ראשון מסוגו של מי שהיה ``חבר המיסדר`` של הפסיכיאטרים, מליבה ומקרביה של המערכת, על מסכת הקלקלות האופייניות לאליזה בפרט ולפסיכותראפיה בכלל. ספר המערער מיתוסים ו``אמיתות`` ומשיב רוח רעננה אל תוך מימסד מסוגר ומלא חשיבות עצמית. ``ידהים את כל מי שיקרא את הווידוי הזה. הוא מעניק תובנה ייחודית ומרתקת למבוכה שפשתה בעולם הפסיכואנליזה. ככלות הכל אי אפשר להתעלם מן העובדה שזיגמונד פרוידהיה המוח המפרה ביותר של המאה ה20-. אבל המורשת הפרוידיאנית, הפסיכואנליזה הממוסדת, הפכה להיות יצור שונה לחלוטין: קליקה בדלנית, קרועה בין סיעות הנלחמות זו בזו והמגלות לעתים תכופות יחס ברוטלי כלפי חניכיהן והפציינטים שלהן כאחד. מישהו היה צריך לחשוף את העובדות הללו. מאסון עשה זאת - ועשה היטב``. סאנדיי טיימס ``ייתכן ש`לסגור חשבון עם הפסיכואנליזה` הוא סיפורו של איש אחד בלבד, אבל זהו סיפור מדהים, ספוג רגש, תובנה וגילויים. שליח בשורה זה ראוי שיקשיבו לדבריו - מאמינים וכופרים כאחד``. ניו-יורק בוק רוויו ``מאסון הוא מלומד מבריק באבחנותיו ובהיקף תפיסתו, שניתנה לו גם אפשרות גישה למסמכים (ולבני אדם) שפסיכואנליטי`אים היו עושים הכל - למעט ויתור על תסביכיהם - כדי לזכות בהזדמנות דומה``. ניו סיינטיסט ``התקפה מוחצת והרסנית על הפסיכואנליזה. כל דבריו נשמעים כאמת``. ספקטייטור ``מצחיק, ישר, קריאה מרתקת ואיום רק על אלה שמחשיבים את עוצמתם ועמדותיהם יותר משהם מעריכים את האמת``. דורותי ראו

שם הספר
כלבים לא משקרים באהבה
תשע הנשמות של החתול
כשפילים בוכים - חיי הרגש של בעלי-החיים
חיבוק הקיסר - על משפחות ואבהות בעולם החי