בספר 'פעמון ורמון' שיצא לאור בשנת 1974, נדפסו לראשונה סיפוריו האחרונים של חיים הזז שכתבם סמוך לפטירתו בשנת 1973. שנתיים קודם לכן, בשנת 1971, כתב הזז את צוואתו: "את כתבי היד שלי רובם להשמיד ואת מיעוטם לברור ברירה מדוקדקת, לקצר ולהעמידם על עיקרם האמונתי, בדבר זה אני סומך על טעמה של אשתי אביבה הזז. אם לא תרצה או לא תוכל לעסוק בהם אני מצווה שתשמידם מיד לאחר מותי, כולם עד אחד, בלי יוצא מן הכלל." תוכן

חיים הזז

חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח (ערב ראש השנה), 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי. חתנו הראשון של פרס ישראל לספרות.... המשך לקרוא

שם הספר
עשרה סיפורים
חגורת המזלות
יעיש [ארבעה כרכים]
משפט הגאולה
פעמון ורימון