בספר 'פעמון ורמון' שיצא לאור בשנת 1974, נדפסו לראשונה סיפוריו האחרונים של חיים הזז שכתבם סמוך לפטירתו בשנת 1973. שנתיים קודם לכן, בשנת 1971, כתב הזז את צוואתו: "את כתבי היד שלי רובם להשמיד ואת מיעוטם לברור ברירה מדוקדקת, לקצר ולהעמידם על עיקרם האמונתי, בדבר זה אני סומך על טעמה של אשתי אביבה הזז. אם לא תרצה או לא תוכל לעסוק בהם אני מצווה שתשמידם מיד לאחר מותי, כולם עד אחד, בלי יוצא מן הכלל." תוכן