“אני לא יודע כמה שני הזרמים הללו של חב"ד והליטאים מהווים עיקר ביהדות מזרח אירופה, אבל אין ספק שמדובר בדמויות יסוד. הגאון מוילנא ואדמו"ר הזקן, האחד סגפן ורב פוסק מהחשובים, והשני מקימה הראשי של תורת חב"ד. מה בכלל הביא לחיכוך הגדול הזה? טוב מן הסתם חילוקי דעות בנוסח של מי יודע יותר טוב ואם הצד השני לא מובן בטח הוא כופר או מתיימר להציג תורה חדשה לגמרי, שהרי היהדות באותו הזמן בוילנא הייתה מאוד מבוססת וחזקה, ומאוד יודעת מה היא רוצה, ממש מעצמה של תורה וחברה, כאשר הגיעה החסידות ולאט לאט התחילה למשוך לקו אחר לגמרי, שאולי משנה את התפיסה של לימוד התורה בין היתר מקצה לקצה, דברים שבהחלט יכולים להישמע משני תודעה ומסוכנים, בייחוד בדבר שמרני כלכך אז אולי הגאון מוילנא כעס, והייתה תכונה רבה כנגד אותם חסידים, אבל מאז שאדמור הזקן עלה לגדולה והפיץ את התניא שלו, הכל יצא משליטה. התחילו מסעי הלשנות, ואדמור הזקן נכנס לכלא. פעמיים. מפה זה כבר לא חשוב מה מו מי, גלגל השלג כבר גולגל ואמנם כיום אולי זה פחות בא לידי ביטוי, אבל מה שקרה - קרה.
אז ייתכן וכל זה לא יתפוס אתכם, ויש מצב שלא המשכתם בכלל עד לשורות אלה ובסדר, אולי זה יחסית נישתי או משהו ואולי בגלל זה היה לי ממש קשה להשיג את הספר הזה (ועוד במצב טוב) אבל בסופו של דבר מדובר בזלמן שניאור, ובספר שנכתב במקור בעברית.
הספר מבוסס ע"פ הסיפור המסורתי והמוכר (הכרתי את רוב הפרטים) ובלשון מאוד פיוטית ועצמאית. אפשר לחלק אותו לשלושה חלקים, את הצד של הגאון מוילנא, של אדמור הזקן ושל פבל - הצאר (לפי הסדר הזה). כל חלק מסופר בצורה אותנטית למרות הכניסה למחשבות ולכוונות, זה לא מרגיש מזויף או מסורבל, וממש זורם.
השאלה אם זה מעניין אתכם. גם סקרנות גרידא מאותה התקופה לא מספיקה, אז בהצלחה עם זה. למה שהספר הזה מתיימר להיות הוא לגמרי 5 כוכבים.”

“המשבר שבין החסידות לבין המתנגדים - הליטאים היה ללא ספק משבר קשה ביותר בדורות האחרונים בין הדתיים לבין עצמם. היו הלשנות לגויים וכתוצאה מכך נשלח לכלא הגוי: מנהיג חב"ד. עד היום המעשה לא יסולח בקרב החבדניקים.
זהו נושאו של ספר זה. זלמן שניאור סופר ומשורר כמעט נשכח מצא לנכון לכתוב ספר שעסק בכך.
כתיבתו רהוטה, תפיסת השבר הנורא בכל דף בספר.
יחד עם זאת אנו מגלים כוחות נעלמים בקרב האישים. שנאות מצד אחד וראייה יהודית כואבת מצד שני.
אין לי ספק שלא תמהרו לספריה לחפש את "רב המכר" הזה ובוודאי נמצא רק בבתים בודדים, אולי באיזה ארון של סב שעבר מהעולם. בכל זאת ישנה תרבות יהודית. בכל זאת נכתבה ספרות והיו לא מעט דילמות, היו מאבקים. הרבה זעם מעטים היו המקרים של אלימות פיסית. הייתה עריפת ראשים במובן התרבותי. אבל לא מראות מהסוג שאנו צופים בהם בימים אלו. מומלץ לקריאה-בהחלט כן אבל רק למי שמסוגל לסגור את הסמרטפון ולנסות להכנס לעולם שונה לחלוטין
כמה מתוכנו מסוגלים לכך?”