“כשהייתי קטנה אימי הייתה נוהגת להקריא לי קטעים מהספר הזה. היום כעבור שנים, כשאני מגיעה לספריה, אני פונה למדף של כיתות א' וב' מוצאת את הספר וקוראת כמה קטעים. אני חוזרת אחורה בזמן ומתענגת על כל מילה שכנראה אף פעם לא שכחתי.
הקטעים (אולי נכון יותר לומר שירים) כל כך נוגעים ללב ומקסימים ובעצם פשוטים כל כך וכל כך אקטואליים גם להיום. הספר לא כל כך פופולרי אולי כי הז'אנר השירי לא כל כך פופולרי, אבל אם רק יסתכלו בפנים יגלו אוצר: חרוזים שצובטים. והנה ציטוט שמצאתי באינטרנט:
כשסבתא תבוא הנה שוב,

אלך לי אתה לפנה

לדבר על דבר-מה חשוב,

על אמי, כשהייתה קטנה.

...

ואחר-כך, מחר,

כשאימא תאמר:

"נעמה תסדרי"

או כזה מין דבר –

אומר לה שסבתא אומרת,

"גם את לא היית אחרת".”