ליל סערה מטלטל ספינת ביון אמריקאית המשייטת מול חופי אלבניה. עם שחר מתברר שסת רוסו, איש "המחלקה העברית" בספינה, נעלם עם ציוד אלקטרוני רגיש. כמה שעות לאחר מכן הוא שב ומתגלה על מסכיה של ספינת הביון בדמות משיח, גלגול פראי של שבתאי צבי, הצבא האמריקאי האדיר, שומר הסדר העולמי, יוצא מגדרו לנוכח הפנטזיה המשיחית שנרקמת על החוף האלבני. ההתנגשות היא בלתי - נמנעת. סיפורי 'שלג באלבניה' הם סיפורי מטאמורפוזה. בכולם מתרחש גלגול - צורה מפתיע, שמשנה את המציאות מן היסוד. זוג תיירים ישראלי שכמעט נעלם מתחת לעננה סמיכה ועוקצנית של יתושים בדרום הודו, הופך למרכזו החי של פולחן דתי חדש. עולה חדש מרוסיה, זמר בריטון שמחפש פרנסה במדרחוב ירושלמי, הופך להזיה מדברית המאיימת לקעקע את יסודות "העיר שחוברה לה יחדיו". לא תמיד הגלגול מצליח: בסיפור 'צעדי אימה' מובהלת בחורה צעירה לבית - החולים עם כוויות קשות ברגליה. מאמציה לטהר את עצמה באש ו"לעלות למישור גבוה יותר של מודעות" אינם עולים יפה, ובכל זאת דומה שהם מאירים באור חדש ונוקב את תשוקתה להיגאל. יורם מלצר מחזיר את הספרות העברית לדרך המלך, ל"מרכז" האבוד, למסורת שא.ב. יהושע ועמוס עוז הם עדיין נציגיה המובהקים ביותר. רגישות עזה לקווי השבר הדתיים והפוליטיים החוצים את החברה הישראלית מצטרפת אצלו לחילוניות מפוכחת ובטוחה בעצמה, לזיכרון תרבותי חי וארוך, ובעיקר לחדוות סיפור והמצאה - כלי העבודה החשוב ביותר של כל סופר.