תולעי משי אדומות הוא סיפור אהבה, המתרחש בבסיס טירונים אי - שם, בין חייל וחיילת המתוודעים זה אל זה בראשית שירותם הצבאי. עלילת הדברים פשוטה, לכאורה. אבל אט - אט נחשף מתוכה סיפור מורכב ומפותל של מסעות בזמן ובמרחב, אל מקומות נידחים ותקופות שכוחות, ונחשף עולמם של חיילים צעירים בראשית שירותם הצבאי: כל אחד מהם הוא סיפור מרתק לעצמו. כל דמות סוחפת ונסחפת אל מחוזות שמעל ומעבר למציאות, כאשר היא מבקשת - ממש כמו המספר עצמו - לערוך עם עצמה חשבון נפש אישי ואידאי, ולהגיע אל חקר טעמם ומשמעותם של החיים, בין ובתוך ימי הטירונות המפרכים. תולעי משי אדומות הוא רומן ראשון למחברו, אורי וינברג, פסיכולוג קליני בכיר, העוסק שנים רבות בעבודה עם בני נוער. כתיבתו של וינברג מפתיעה בבשלותה ובגיבושה. היא מתרחקת מצווי אופנה עכשוויים, מתאפיינת בסגנון מלוטש ועשיר ואינה בוחלת בשפה "מלאה", בעכלת ניחוח עברי - קלאסי. גם גיבוריו של וינברג, כמו כתיבתו, חושפים עולם רוחני לא שכיח, ואפשר שבדרך זו או אחרת משתמעת כאן קריאת תיגר על הטון השולט כיום בפרוזה הישראלית, מצד התוכן והצורה כאחד, כשהיא נאמרת בקול ספרותי בוטח ומרשים. תולעי משי אדומות זכה בפרס משרד החינוך ליצירת ביכורים, תשנ"ח.