המרד הערבי - או ההתקוממות העממית של הקהילה הפלסטינית בארץ ישראל, בין השנים 1939-1936, היתה המערכה המאורגנת הראשונה של קהילה זו להשגת ישות מדינית עצמאית. היא בחרה לעשות זאת באמצעות התקוממות עממית ולחימת גרילה משולבת בפעולות טרור. לאחר שלוש שנות לחימה עקובות מדם, דיכא הצבא הבריטי את המרד. היה זה תהליך ממושך, רצוף מעלות ומורדות, משברים ומאבק סיזיפי באילוצים פנימיים וחיצוניים על דרך ההתמודדות עם ההתקוממות. שלוש שנות מאבק זה הסתיימו, מבחינת הבריטים, בניצחון צבאי ובכניעה מדינית. במאי 1939, עם התגברות סכנת המלחמה באירופה, פרסמה בריטניה את "הספר הלבן", שביטא שינוי במדיניותה כלפי הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. בספרו זה בוחן יגאל אייל, מנקודת מבט שלא נבחנה עד כה, את תפקידו של הצבא במאבק מול ההתקוממות העממית הפלסטינית. בהתבססו על מקורות ראשוניים, שברובם לא נעשה שימוש מחקרי קודם, מתאר המחבר את הקושי בהגדרת המשימה שהוטלה על הצבא הבריטי, את מגבלות הפעלת הכוח, את שיטות הפעולה, את השפעת דעת הקהל, את השפעת המערכת החוקית ואת מערכת היחסים המורכבת בין הפיקוד הצבאי למינהל האזרחי ובין השלטון המרכזי בלונדון לשלוחותיו בארץ ישראל. אף שמדובר במאורע היסטורי, שכמעט נשכח, יחוש הקורא הישראלי עד מהרה כאלו מדובר באירועים שהתרחשו זה לא מכבר, וחשיבותם של לקחי העבר תזדקר מיד לעיניו.
אל"מ (מיל') ד"ר יגאל אייל הוא ראש מחלקת היסטוריה במטכ"ל, מרצה במכללה לפיקוד ומטה של צה"ל ובחוגים להיסטוריה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.