רק שמונה אנשים בעולם, כולם אנשי "מוסד" ן-CIA, ידעו את האמת העירומה: אריק לוריא, ישראלי, היה בסך הכול נער-קריקטוריסט בעל כשרונות בינוניים למדי, כאשר ה"מוסד" הגה את הרעיון המבריק לגייס את בן ה- 16, וללמד אותו את אמנות הקריקטוריה הפוליטית בעזרת גדולי המומחים העולמיים במקצוע. ה"מוסד" העביר אותו דרך ה"אקדמיה" שלו ("המוסד בתוך המוסד") במשך חמש שנים תמימות, שם אימן וחידד את יכולתיו בעזרת תקציב עתק. המטרה: למקם את סוכנם וציוריו במאות העיתונים, ומשם, לשיאי ההשפעה של הריגול הפוליטי. סוכנות הביון גילגלה עתה את השטיחים האדומים לרגלי אריק: היא חיברה אותו עם גדולי התקשורת העולמית, פתחה בפניו לרווחה את דלתות העוצמה הבינלאומית, ועזרה למנות אותו לתפקידים בכירים בעיתונים המובילים בתבל. מכאן הגיע אריק בנוחיות למנהיגי העולם, ודיווח עליהם למעסיקיו החשאיים. לפתע תבע ה- CIA (באמצעות סוכן שתול שלהם בלב-ליבו של ה"מוסד") את שיתופו בשלל, אחרת יגלה הכול. ה"מוסד" חרק שיניו, בחוסר ברירה, ונכנע. אריק, משרתם של שני אדונים, גורר אחריו, עד לעצם היום הזה, אלף עיתונים חשובים ושלוש מאות מיליון קוראים תמימים למשחק המרמה העולמי.
