מר ניקיון הוא נקי ומצוחצח ואינו מסוגל להיות מלוכלך.
עם בוקר, כששמש עולה בשמים, הוא הולך לאגם לצחצח שנים.
האגם הוא צלול כמראה בלי רבב, ובו מר ניקיון מתבונן בשיניו.
הוא לוקח מברשת גדולה, ירוקה, ומורח עליה משחה מתוקה.
מצחצח שיניו צח צח צח צחצוחין, למעלה, למטה, משמאל לימין...
ויום אחד... אח... אח...אח הסבון פשוט ברח...
מה עשה מר ניקיון?