ספר שיר השירים מציב אתגר גדול בפני הלומדים אותו בדרכם של חכמי ישראל לדורותיהם. הכרעתם להכלילו בתנ"ך היוותה גם הכרעה בדבר מהותו של הספר - מדובר בספר אליגורי, אשר משתמש בסיפור אהבה שבין דוד לרעיה כדי לדמות קשר שבין אדם לאלוהיו. הכרעה זו הביאה את העוסקים בו להתעלם, בדרך כלל, מהסיפור עצמו, ולעסוק בנמשל בלבד. בשל כך, נוצר צורך של ממש בפרשנות פשט עקיבה וקוהרנטית, שמקורו בבית-המדרש שיושביו מאמינים בהיותו של ספר זה קודש-קודשים. בספר זה מוצע בפני הלומד פירוש שיטתי על דרך הפשט לספר שיר השירים. על בסיס פירוש הפשט, נעשה ארגון מחדש של דרכי המדרש של הספר, וביאורו כספר אליגורי בדרכם של חז"ל. אין הספר מסתפק בפירוש על דרך הפשט ועל דרך הדרש בלבד, כי אם עוסק גם בשאלת מקומו של ספר שיר השירים בחיי האמונה שבדורנו. קורא הספר ימצא בו אפוא שלושה רבדים: פירוש פשט שיטתי, הצעת דרכי המדרש של הספר ועיסוק ברלוונטיות של ספר זה בימינו.