פשיזם הוא ישות אניגמטית: הוא נלחם בדמוקרטיה המודרנית, אך איננו מאמין בכינונו של שלטון העבר; הוא מציג את עצמו כתומך במדינה חזקה, אך נוקט בצעדים שנועדו לחיסולה כאילו היה פלג חבלני באגודה חשאית.
לא משנה איך ניגשים לפשיזם, מגלים שהוא בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, שהוא גם א´ וגם לא א´.
ובכן, כיצד אפשר להבין אידיאולוגיה הקוסמת הן לגלוחי ראש והן לאינטלקטואלים? כזו המאמצת סגנון מצ´ואיסטי אך גם מושכת נשים רבות? כזו הקוראת לחזרה אל המסורת, אך בה בעת מוקסמת מטכנולוגיה? כזו המטיפה לאלימות בשם הסדר והחוק של המדינה?
קווין פסמור חושף בספר המבריק הזה את אופיו התזזיתי של הפשיזם בין מלחמות העולם ושל מגוון הסיבות לעלייתו, כמו גם את הפרדוקסים הטמונים באחת התופעות החשובות של העולם המודרני. הוא מתחקה אחר מקורותיו במשברים האינטלקטואליים, הפוליטיים והחברתיים של סוף המאה ה-19, עוקב אחר התנועות הפשיסטיות והמשטרים באיטליה ובגרמניה – בימי זוועות מלחמת העולם הראשונה והשנייה – כמו גם אחר גורלן של תנועות פשיסטיות שכשלו במזרח אירופה, בספרד ובאמריקה. הוא מוכיח עד כמה הייתה חשובה הלאומנות הגזענית לפשיזם, בוחן את מקור הקסם של האידיאולוגיה שהילך על נשים וגברים כאחד, על פועלים ובעלי הון, ומסכם במבט המתריע מפני התעוררותו של הימין הקיצוני באירופה.
קווין פסמור הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת קרדיף, בריטניה. בין ספריו: From Liberalism to Fascism: The Right in a French Province; Writing National Histories: Western Europe Since 1800 (ed.); Gender and the Extreme Right in Europe, 1919-1945 (ed.)