האם הכיר קפקא את סיפור ר' נחמן?
המלך, בת המלך, שבירה ונפילה – הם אחדים מהסמלים הקבועים שבסיפורי המעשיות הסמליים, המורכבים ועמוסי המשמעויות של ר' נחמן מברסלב (1810-1772), אחד ההוגים הגדולים והמקוריים ביותר בעולמה של החסידות.
שלושים ושמונה שנות חייו של ר' נחמן היו רצופים סבל גופני ורוחני רב, סכסוכים עד כדי נידוי עם חשובי האדמו"רים בדורו, מסע מופלא לארץ ישראל (1798), אסונות אישיים קשים וסופם מוות משחפת.
בשנת 1806 החל ר' נחמן לספר את סיפוריו, שכולם הם בעלי צורה סיפורית מגובשת ומרוכזת וגם הפרטים הקטנים שבהם נארגו לתוכם בדקדקנות המכוונת למשמעות מסוימת ומוגדרת.
באמצעותם אומר ר' נחמן את תורתו ומביע את מחשבותיו.
כי, לדבריו, אין אדם מסוגל לקלוט דברי תורה הנאמרים בגלוי, בלא מעטה, ומשום כך "צריך להלביש לו את הפנימיות בסיפורי מעשיות".
ר' נחמן עצמו אומר על סיפוריו שהם מנסים לבטא "שבעים פנים שבתורה".
ואכן, יש בסיפוריו יותר ממשמעות אחת ואפילו כמה רמות של משמעות.
בשלושה-עשר סיפוריו העיקריים יש שהעלילה ידועה ונפוצה ורק שינויי ההדגשה הם המקנים להם את תוכנם המיוחד, ויש שעלילתם מקורית לחלוטין ואין להם מקביל או מקור חיצוני.
היו שמצאו קשר בין סיפורי פרנץ קפקא לסיפוריו. (על-פי המבוא)
העיבוד, התרגום והפירוש במבוא הנרחב, שהכין הרב עדין שטיינזלץ, נעשו מתוך שמירה רבה ככל האפשר על כל הפרטים שבנוסח המקורי.