איה, במאית סרטים, מביימת סרט על ילדותה ונעוריה. פיסת זיכרון, שברי תמונות, פירורי חלומות, הזיות. אבא זקן שהולך ונפרד מהעולם.
אמא שהיתה פעם.
מורה לכינור, בעל, בן, אהוב, תותי-שדה אדומים, דודה טופצ'ה - כולם מתחברים בדרך של אסוציאציה, כשכל אחד מהם ממלא תפקיד בעלילות נפשה של איה.
מיכל בת-אדם, במאית ושחקנית: "בשבילי אין פעם והיום, אין מוקדם ומאוחר.
הכול נמצא בכל רגע ורגע.
מה שקרה 'באמת' ומה שהזיתי או חלמתי, אין גבול ביניהם - הכול הופך בתוכי לזיכרון רגשי אחד, שהוא הוא האוטוביוגרפיה האמיתית שלי."