שירה מודעת, חושבת, שהאיש בה ציבורי והציבורי אישי. שירה המנהלת דיאלוג מעמיק עם טקסטים יהודיים וחוויות אנושיות אוניברסליות. ליריקה הגותית, מנופה ומנומקת, שהאתי והאסתטי עשויים בה משקה אחת.