שנים אחדות לאחר שואת יהודי אירופה קמה מדינת ישראל בסערת המלחמה. תולדות המאבק להקמתה ולקיומה שזורים במעשי גבורה מופלאים. דומה, לעתים, שאין להם אח ורע בכל פרקי ההיסטוריה הצבאית העולמית. גילויי גבורה אלה, שורשיהם נעוצים אי שם בין דפי סיפורי המקרא, בקרבות המכבים, במלחמות היהודים ברומאים, במרד הגטאות, ובמאבק המחתרות בתקופת המדינה שבדרך. מסורת הנהגת העיטורים בצה``ל כביטוי להוקרה ולכבוד שהעם רוחש לגיבוריו החלה כבר במלחמת העצמאות. בטקס שנערך ביום הצבא, ב17- ביולי 1949, הוענק לראשונה ``אות גיבור ישראל`` ל120 לוחמים, כמניין שבטי ישראל, בעבור הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. לימים הונהגה בצה``ל הענקת ציונים לשבח (צל``שים), מטעם הרמטכ``ל, האלופים, מפקדי האוגדות והחטיבות. חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, שנחקק בכנסת בינואר 1970, קבע את שלושת העיטורים הגבוהים ביותר עבור גילויי אומץ וגבורה במהלך הלחימה ופעילויות מבצעיות אחרות, והם: עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת, אשר הוענקו לצד הצל``שים, טפח מגילויי הגבורה באים לידי ביטוי בספר זה, הסוקר את סיפוריהם של בעלי העיטורים הגבוהים ביותר, שהעניקה מדינת ישראל לגיבוריה, ב50- שנות קיומה. אחדים מסיפורי הגבורה נותרו עדיין עלומים מתוך כך שהשתיקה יפה להם. רבים ממקבלי האותות אשר חרפו נפשם, אינם בין החיים. יהי זכרם ברוך. לא רק העיטור כי אם רוח האדם, היא המקופלת בדפי ספר זה, שהוצאתו לאור בפרוס יובל ה50- למדינת ישראל היא רק המעט שיש בידנו כדי לבטא את התודה, ההוקרה והכבוד שאנו חבים ורוחשים לגיבורים שלנו.