מאז פרסומו של הספר "זעקי, ארץ אהובה", זכה כשרונו הנפלא של אלן פטון כסופר להכרה בעולם כולו. ספריו מתארים את תנאי החיים באפריקה הדרומית של היום, הארץ שהוא מכיר ואוהב. בארץ הנסערת הזאת חיים אנשים מכל הגזעים תחת שיעבוד האפרטהייד, העול הפוליטי שהוא מכיר ובז לו. בספרו זה "במצר", מביע אלן פטון את חוויות היומיום של קבוצת אנשים ונשים שחייהם משקפים את המחיר האנושי של קיום חברה מחולקת לגזעים. מתוך מעורבותם של תריסר אנשים, יחידים שהם ניגודים חדים, אנו שומעים את קולותיהם המדברים מן הדף ויוצרים רושם מידי וחזק כחוויות חיינו שלנו. זה אלן פטון הכותב בשיא יכולתו. בין הדמויות המופיעות בספר נמצא: את מייסדיה האמיצים של המפלגה הליברלית, המושמצים ומאוימים על עמידתם נגד העוולות של החוקים החדשים; את בתו היפה בת השמונה עשרה של סוחר הודי עשיר, המקריבה את הקריירה האקדמית המזהירה שלה בהשתתפה בהפגנת ישיבה בספרייה; את השר בעל העמדה הממשלתית הרמה, הנלכד בהפרה גורלית של חוקי נישואי התערובת; ואת השופט הנכבד המסכן את משרתו ואת חייו כדי להשתתף בטכס כנסייתי של אפריקנים שחורים. עטה הטבול ברעל של "אישה גאה לבנה נוצרית", יוצר ליווי שטני למאורעות הדרמטיים. הצללים המתקבצים "בזעקי, ארץ אהובה", מתארכים כאן, והחשכה מתפשטת. אולם אורו של רוח האדם לא כבה עדיין, כפי שמבהיר הרומן היפה הזה.