עמנואל קאנט 1724-1804 ספריו הכבדים, חמורי-הסבר של קאנט נחשבו גם על ידי מחברם עצומו ל"יבשים, מוזרים... ארכניים". אין פלא שספרו הפופולרי הוא זה הצענוע, הבהיר והמפתה - הנחת היסוד למטאפיזיקה של המידות. גם אלה שלא קראו או למדו מעולם את קאנט, מדברים לפעמים בלשון "קאנטיאנית", שכה חדרה אל עולמנו התרבותי: "אלה הם שיקולי תועלת - אבל מה עם השיקול המוסרי?" - כך אנו מדברים, וזו שפה קנטיאנית. תורת המוסר של קאנט היא אכן הציר המרכזי שעליו מתרחשים מאבקי היחיד, הפוליטיקה והתרבות בכל מקום שבו עדיין יש ל"ערכים" נגיעה כלשהי לחיינו. נסיונו של קאנט לבסס את הצידוק התיאורטי ל"ציווי הקטגורי" המפורסם שלו הוא אולי המאמץ האינטלקטואי המרהיב ביותר של הפילוסופיה המערבית המודנית. האומנם הצליח קאנט בנסיונו זה? זוהי שאלה פילוסופית מרכזית, ופתרונה הוא גם עניין אינטימי - כל אחד לעצמו.