המילה "שיאצו" נגזרת משני סימנים בשפה היפנית: האחד "שי" - שהוראתו "אצבע", והשני "אצו" - שהוראתו "לחץ". בהצטרפם למילה אחת, מבטאים סימנים אלה תמצית תורת ריפוי פשוטה אך יעילה שמשמעותה - הפעלת לחץ באמצעות האצבעות. בעבר הרחוק נהגו היפנים לרפא מיחושים שונים באמצעות פעולה פשוטה של שפשוף מקום הכאב. פעולה זו שימשה מקור השראה לשיטת השיאצו. בדומה לשיטת הדיקור במחטים ולשיטת "הריפוי האזורי" (Therapy zone) מבוססת גם שיטה זו על ההבחנה, שמערכת העצבים מקשרת בין נקודות מפתח מסוימות בגוף האדם לבין חלקים אחרים בו. באמצעות הפעלת לחץ על נקודות אלה, ניתן לרפא מיחושים שונים בחלקי הגוף הקשורים אליהן.

שם הספר
ריפוי אזורי (ע''י כף הרגל) - רפלקסולוגיה