פרידריך ניטשה 1844-1900 "אלוהים מת", הכריז ניטשה - לפני שהלך והרס את עצמו. האומנם היה בכלל ניטשה אחד? הטענה של הספר המגרה הזה היא כי אכן התרוצצו בקרבו - ובכתביו - קולות רבים, סותרים. אלה מבני-זמנו שמרוב קנאה הכריזו עליו כעל משוגע לא היו רחוקים מן האמת: הגאון המעונה אצר בתוכו את כל המרכיבים של התפוררותו המוחלטת של ה"אני". והנה, התופעה המדהימה של התעניינות מחודשת בניטשה מוסברת אולי דווקא בכך שניטשה, יותר מכל הוגה אחר בן המאה התשע-עשרה, ברח מן הדיון השיטתי, העקבי, הבונה תבניות מחשבה לתפארת. בצד התיאור המכאיב של הדעיכה של מוחו, ניתן כאן בידי הקורא העברי מדריך מרגש לנבכי חוכמתו המקוטעת, היחידה-במינה, המודרנית לעילא.