“ספר קצרצר וחמדמד מאוד.
הספר עוסק במיומנות חשובה מאין כמוה:
הצבת הגבולות!

כאנשים נחמדים וישרים לרוב נעדיף להימנע ממפגש עם חלק מהאוכלוסייה שנוהג באגרסיביות יתרה.
אך במקרים שונים: רצון להחזיר מנה במסעדה,
צורך בתמיכה טכנית לתיקון המחשב,
עבודה או לימודים לצד אנשים אגרסיביים,
חוסר שביעות רצון מטיפול שקיבלנו...

ניאלץ להיזכר מהן הזכויות הבסיסיות שלנו, וללמוד אותן לעומק.
נדבוק בהן גם כאשר לפעמים מטרטרים אותנו,
ובכך לא נניח לאחרים לשאוב את זמננו במטלות טיפשיות.

רבים נוטים להיכנס לסערת רגשות כשעושים לנו "דווקא".
הרי אנחנו נחמדים וישרים ואין סיבה שיתייחסו אלינו ככה...

זו הסחת דעת שמשרתת אחרים ולא אותנו, כדי שנשכח ממה שכן חשוב לנו.
חשובה מאוד ההיצמדות לעובדות.

ברגע שאנחנו זוכרים שיש לנו זכות להמשיך בשלנו ולא לאפשר לטרטרן לבלבל אותנו -
אנחנו יכולים להירגע ולחשוב בצלילות.

אחד הרעיונות הפרקטיים - להימנע מלענות באותו מטבע.
במקום זאת נציע תשובה מקורית שתוציא לטרטרן את הרוח ממפרשיו.

"נתנהג כמו מר ספוק". ננטרל את המומנטום שיצר הטרטרן באמצעות תשובה הגיונית. במקום: "אתה מדבר שטויות" נאמר: "נקודת המבט שלך מעניינת".
"תקליט שבור". נענה לכל טענה באותו משפט, עליו נחזור שוב ושוב: "אני יצאתי בחמש".
"הליכת סרטן". נצא מחוץ לסיטואציה אם אין לה תשובה טובה. "איזה יום יפה היום..."
"משחק האני" העברת המשקל מ"אתה" ל"אני". "אני חושב שהשיחה הזו צריכה להסתיים".

לעיתים יהיה צורך בשילוב כמה טכניקות, נשמע מסובך...
אך זה נעשה פשוט יותר כשאתם מוודאים עם עצמכם מה אתם לא רוצים לעשות, ופשוט חוזרים על כך בנימוס ובעקשנות.
לעיתים יעלו באחרים ובכם התנגדויות להתנהגותכם האסרטיבית המנוגדת לדפוסים האוטומטיים המושרשים.
אל תיתנו לאחרים להוציא לכם את הרוח מהמפרשים!”