הדיון בשאלת היחס בין התורה למדינה אינו עיסוק אינטלקטואלי אקדמי בלבד אלא דיון חיוני בעל השלכות רבות משמעות מן הבחינה החינוכית והחברתית.
מאז הקמת המדינה, ועוד הרבה קודם לכן, ניטש ויכוח נוקב על אופיה ודמותה של ישראל כמדינה יהודית. העדרה של שפה תרבותית משותפת, שלילת הלגיטימציה ההדדית וההידרדרות לאלימות קיצונית כדרך להביא להכרעה בויכוח ציבורי, חידדו את ההכרה בצורך לתרגם את הדיון התאורטי לשפה חינוכית ולהוציאו מדל"ת אמותיה של האקדמיה אל שדה המעשה החינוכי.
המאמרים המופיעים באסופה זו משרטטים את החשיבה המדינית והציבורית העולה מתוך מקורות ישראל בזיקה לעקרונות הדמוקרטיה המודרנית. בין הנושאים: סמכויות השלטון על פי ההלכה, מבנה המדינה היהודית האידאלית והריאלית, התמודדות ההלכה וההגות היהודית עם ערכי החברה המודרנית, כגון חירות, שוויון ומעמד האישה.