ספר זה הוא מחקר תיעודי של מפגש בין שתי קהילות: קהילה אידיאולוגית מגובשת שעל אף ריחוקה הגיאוגרפי מהמרכז, היא שייכת לזרם המרכזי של החברה הישראלית, ומקבץ עולים מרפובליקות שונות בברית-המועצות לשעבר.
בשלב הראשון היה ניכר שהקהילה בקצרין הייתה מעוניינת לקלוט את העולים מהר ככל האפשר לפי המודל האסימילטיבי, וכי העולים התאימו עצמם לתנאים שהקהילה הציבה, ולמעשה לא היו להם תביעות לביטוי עצמי. ואולם, ככל שעלה מספרם של העולים, התחיל להתגבש קולקטיב עם תודעה של קהילה לשונית תרבותית.
גיבושה הלשוני והתרבותי של הקהילה לא גרם לתחושת התנגדות של הקהילה הקולטת, אלא להפך, יצר דיאלוג עם העולים כדי להבין את ערכיהם ואת תפיסותיהם וכדי להטמיע מרכיבים מתרבותם בקהילה. לדיאלוג זה היו שתי פנים: מחד גיסא, קהילת העולים ביישוב התעצמה ורכשה ביטחון אישי וציבורי, ומאידך גיסא, קהילת העולים העצימה את הקהילה המקומית, בייחוד בתחום הפוליטי והחברתי.
פרופ' תמר הורוביץ, חברת המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן- גוריון בנגב. פרסמה ספרים ומאמרים בנושא השתלבות של יוצאי ברית-המועצות לשעבר בחברה הישראלית. פרופ' הורוביץ מתמחה בנושאי אלימות בבית-ספר עדתיות והגירה.
ד"ר שמואל שמאי, עמית מחקר במכון לחקר הגולן וראש החוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי. התמחה בתחום הסוציולוגיה של החינוך ופרסם מאמרים בנושאים האלה: קבוצות חברתיות במערכת החינוך, רב-תרבותיות, עדתיות והגירה.
ד"ר זינאידה אילטוב, עמיתת מחקר במכון לחקר הגולן ומרצה במכללת אוהלו בקצרין. עלתה לישראל בשנת 1991 מסנט פטרסבורג, ופרסמה מאמרים בנושאים האלה: נוער עולה בסיכון; יחסים חברתיים בבית-הספר. ד" אילטוב מתמחה בנושאי הגירה.