“"מתי כבר אהיה גדול?!"
כתבה: תמר אדר צירה: ברכה אלחסיד
תקציר: הספר מספר על ילד קטן אשר מתאר מצבי חיים שונים מחיי היום יום שלו כאשר משאלתו היחידה היא להיות כבר גדול כדי שיוכל לעשות את כל אותם דברים שהמבוגרים עושים והוא עדיין איננו יכול. לדוגמא כשהוא עם אמא באוטו גם הוא היה רוצה להיות גדול כדי שיוכל לנהוג. וכשבאים אורחים הביתה, גם הוא היה רוצה להיות גדול כמו הוריו ולהישאר ער עד מאוחר לראות טלויזיה או לשבת עם האורחים. הוא גם רוצה להיות כבר גדול כדי שיהיה לו כסף והוא יוכל לקנות מה שמתחשק לו מבלי שאחרים יגידו לו לא, זה מספיק!.
הספר הזה בהחלט מתאים בעיניי לילדים.
באשר לקריטריונים לבחינת הספר:
- הספר יפה ברמה סבירה. הציור החיצוני על כריכת הספר צבעוני וחמוד אך אין מספיק השקעה בצבעים בתוך הספר ואיורים זה דבר מאד חשוב לילדים, היה רצוי להוסיף איורים יותר חיים ומוחשים.
- מצאתי את הספר כמעניין וכמתאים מאד למחשבות ולרצונות של ילדים בגילאים שאליו הוא מופנה, אף אני כאדם מבוגר יכולתי לחזור אחורה ולהיזכר כיצד גם אני רציתי להיות כמו הגדולים ולעשות כל מה שמותר להם.
- הסיפור מתאר מצב בהחלט מציאותי ורגשות שודאי מציפים ילדים שונים בכל שלבי חייהם, לכן הוא גם עונה על קריטריון של גיבורים אמינים ומאפשר לילדים להדהות עם הגיבור ולחוש את שעובר עליו.
- באשר לקריטריון נוסף, יצירת אמת, קשה כאן לומר כי זהו סיפור בעל אמת פנימית וייחודית של המחבר. ורק מחברת הספר תוכל לענות על שאלה זו. אלו רגשות ומצבים העוברים כמעט אם לא על כל ילד בעולם ולכן אני מניחה שזהו מעין סיפור אוניברסאלי שכל ילד בעולם יכול להתחבר אליו ולהזדהות איתו.
- בעניין השפה הנאותה, הספר כתוב במלים ברורות ולא קשות , הוא לא מאתגר מדי במובן הזה ורמת הקושי בו די נמוכה אם בכלל, יחד עם זאת הוא אינו כתוב בשפה ילדותית מדי.
- הקריטריון היחיד שלא מצאתי בסיפור הוא האספקט החינוכי. לא מצאתי כאן איזה מסר לילדים, מלבד העובדה שהספר לטעמי אמור לגרום לילדים להבין, שלא רק הם רוצים כבר לגדול ולעשות מה שהגדולים עושים. הרגשות שלהם מובנים וגם ילדים אחרים מרגישים כך. זהו ספר שבהחלט הייתי מקריאה לילדים צעירים או לחילופין נותנת להם לקרוא אותו לבדם.”