שר, שגריר באו"ם, חבר-כנסת, בן מושב, ראש המרכז לתכנון ופיתוח חקלאי, חבר הנהגת מפלגת העבודה, סופר ומשורר, יושב-ראש מועצות מנהלים, מוסמך ומרצה באוניברסיטאות - כותב בגילוי לב על חייו מילדותו ועד כה ומעורבותו הציבורית-פוליטית, המדינית, הכלכלית, והאישית. גד יעקבי מספר על האישים שעימם עבד ואותם הכיר: דוד בן-גוריון, הנרי קיסינג'ר, יצחק רבין, ביל קלינטון, מדליין אולברט, משה דיין, קופי אנאן, שמעון פרס, אריק שרון, יצחק נבון, לוי אשכול, פנחס ספיר, אהוד ברק ורבים אחרים - חברים, ידידים ומכרים - מן העולם המדיני, האקדמי, היהודי, הכלכלי והספרותי. הוא מספר על הכפר, בו נולד ובגר, על הוריו ודורם, אנשי העלייה השלישית ועל חבריו, על כאב הפרידה מבנו הבכור שהלך לעולמו, על בתו, בניו ונכדו ועל השתתפותו בהכרעות גדולות בתולדות המדינה, בהבראת המשק, ביוזמות מדיניות ובמאבקים לשלום ולרפורמות פוליטיות וחברתיות, להידוק היחסים עם היהודים ולחיים דמוקרטיים ותרבותיים יותר בישראל, ועל תקוותיו ואכזבותיו. בסיכום הספר הוא כותב: "מאז רצח רבין מתרחשת הידרדרות לאומית מסוכנת. יש הכרח במיפנה כולל ובנהגה חדשה", ומציג את מחשבותיו לקראת העתיד, בידיעה רחבה ובאומץ לב.