ג'וזפה פארדו רוקס היה הפרנס של קהילת פיזה עד שנרצח כמו יהודים רבים אחרים מקהילתו בידי הנאצים בקייץ 1944. הפרנס שהיה ידוע בלמדנותו ובעושר תרבותי כמו גם נדיבותו כלפי יהודים ולא יהודים, זכה עקב כך לכבוד מצד בני קהילתו ואנשי פיזה בכלל. עם זאת, על כל מהלך חייו העיבה מחלת נפש מסתורית, שבסופו של דבר אילצה אותו להישאר מסוגר בביתו ומנעה ממנו להימלט מאימת הנאצים.

המחבר, סילבאנו ארייטי הכיר בצעירותו את פארדו שהתגורר בבית מפואר לא הרחק מביתו שלו. בשנת 1939, בהיותו בן 24, נסע ארייטי לארצות הברית, שם הפך לפסיכיאטר ידוע שספריו זכו לפרסים שונים. יחד עם הזכרונות של ילדותו המאושרת בפיזה, נשא איתו ארייטי הצעיר לארצות הברית את החלום הכמוס לשוב יום אחד לעיר הולדתו כפסיכיאטר ולרפא את הפרנס הנערץ עליו. במקום זאת, העניק לנו ארייטי ספר מרתק שלא רק מציב יד לנשמתו של הפרסנ ולרוחה הנאורה של קהילת פיזה, אלא אף מאיר באור חדש את האימה החשכה האופפת את תקופת הכיבוש הנאצים והשואה