הדרך השלישית הוא הספר המדובר ביותר באירופה בנושאי חברה וכלכלה. זהו הספר שסייע לנצחונו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה; זה הספר ששימש מקור השראה לנשיא ביל קלינטון בעיצוב מדיניות הפנים של אמריקה, וזה הספר שהדריך את אהוד ברק, במירוץ אל ראשות הממשלה, בניסוח עמדותיו בנושאי חינוך והשכלה, אבטלה ותעסוקה, עוני ושכבות מצוקה, שוק ההון ומדינות רווחה.
מסריו של אנתוני גידנס בדרך שלישית הפכו ל"עשרת הדיברות" הכלכליות של המפלגות והמשטרים הסוציאל-דמוקרטיים באירופה. בלשון תמציתית ובשפה בהירה גידנס קורא תיגר על הדעה הרואה בפוליטיקה זירת קרב נצחית בין "ימין" ל"שמאל", ומציע דרך שלישית המשלבת את הטוב משני העולמות: כלכלת שוק וכלכלה ממשלתית מתוכננת. גידנס מבקש לבנות חברה הפועלת מכוח הבנה ושילוב בין אילוצי הכלכלה לבין צורכי החברה, בין ערכים כלכליים של תחרותיות, תקציב מרוסן ואינפלציה נמוכה, לבין ערכים אנושיים של חמלה ותקווה, של השקעה בחינוך, במשפחה ובקהילה. לא עוד דמי אבטלה, אלא חינוך והכשרה במימון המדינה; לא עוד חלוקת הכנסות, אלא הרחבת ההזדמנויות הכלכליות באמצעות חינוך ותעסוקה-כמפתח לצדק חברתי ולרפורמה של מדינת רווחה.
עיקרה של הדרך השלישית הוא בחתירתה לכינון מחדש של הקהילה כגורם חברתי מאזן בין האזרח למדינה ובין הפרט לציבור הרחב. היתה זאת הדרך השלישית שהשפיעה על קבוצות חברתיות לדחות את הגישה הפטרונית של פתרון בעיות מלמעלה לטובת יוזמה מקומית ופעילות בגובה העיניים. ביום שלמחרת השלום, יהיו אלה עקרונות הדרך השלישית שיעצבו את דרכי המאמץ על פניה של החברה הישראלית.