ב- 6 באפריל 1903 פרצו פרעות הדמים בקישינוב, שנרצחו בהן 49 גברים, נשים וטף, נשים רבות נאנסו ומאות יהודים נפצעו. בהיוודע הזוועות עבר זעזוע בכל הציבור היהודי, ברוסיה בייחוד. קבוצה של סופרים עברים פירסמה כרוז שהיתה בו קריאה להגנה עצמית, ובעקבותיה קמה ``ועדה היסטורית יהודית``, ובראשה ש. דובנוב, אשר מינתה את ח``נ ביאליק לגבות עדויות מן הנפגעים.כידוע, פירסם ביאליק בעקבות הפוגרום את הפואמה ``בעיר ההרגה``, אך העדויות, שנאספו על ידיו בעזרת שני מזכירים, היו עד עתה גנוזות (פרט לקטעים קצרים, שהתפרסמו בקבצים שונים).כאן הובאו העדויות בצירוף מבוא היסטורי ספרותי מקיף, מלוות בהערות ובכללן תרגום המלים הלועזיות, שנרשמו בעדויות כלשונותיהם של הדוברים. ספר זה הוא איפוא אירוע כלשעצמו, שמזה שנים חיכו לו היסטוריונים, חוקרי ספרות וכל המעונין בקורות עצנו ובסופריו.