בואו, ילדים, ותפגשו בספרו זה של אברהם חלפי שבעה גמדים: מעבר לגבעה, מעבר לגבעה - שם גרים גמדים שבעה. והם קטנים קטנים מאד, כמעט קשה אותם לראות. אחד קוראים לו אזוכר, שני קוראים לו אפנוחר. שלישי קוראים לו כמתוק, שם הרביעי כדאי לשתוק, החמישי נולד בלי שם, ולשישי גם כן אין שם, ... שם השביעי הכי קטן אל תסתכלולי בזקנקן. ומתחבאים להם בין דפיו של ספר זה עוד הרבה טיפוסים - ילדים, גמדים, חיות ויצורים אחרים - כלם מפתיעים ומשעשעים מאין כמותם. אברהם חלפי היה לא רק משורר ושחק נפלא. הוא היה אדם עם הרבה לב. והוא היה ``משגע לילדים``. הוא עצמו חי בודד, בלא משפחה, ולא היו לו ילד או ילדה משלו. אבל במשך חייו אמץ אל לבו ילדים רבים - בעקר ילדים ללא אב, אשר את גדולם לוה במסירות ולהם שמש מעין אב. לילדים אלה, ולרבים אחרים, היה אברהם חלפי דואג ואבהי; וגם חבר - מין ילד גדול בעצמו, מין ``שד משחת`` שובב ומצחיק ותעלולן מאין כמוהו.