סיפורו המרתק של יעקב וולף ז"ל, שהיה אסיר ציון בברית המועצות בתקופתו של סטאלין – החל מהמעצר הפתאומי וכלה בשחרור המיוחל, כעבור אחת-עשרה שנים.
הסופר מספר על גירוש משפחתו מפולין לברית-המועצות בידי הנאצים, על נדודיה של המשפחה כפליטי-מלחמה בתוך בריה"מ, על עמידתו האמיצה בפני שיטות חקירה מתוחכמות של חוקרי הקג"ב וסייעניהם בכלא לוביאנקה הידוע לשמצה; על מאסרו הממושך בבתי כלא ועל עבודת כפייה במחנות הסגר, בתנאים של משטר חמור, רעב וקור. הסופר מספר כיצד למד לבדו רפואה במחנה ועל עבודתו בבית החולים במחנה; על גירושו לסיביר הרחוקה והקרה, על החיים בכפר נידח ועל עבודתו כפלצ'ר (רופא הכפר) של ארבעה כפרים נידחים.
בספר משולבים סיפוריהם של אסירים אחרים, יהודים ולא-יהודים, וכן מובאות בו אפיזודות מעניינות מחיי הכלא והמחנה. כל אלה מסופרים בסגנון קולח, חי וציורי ולעתים אף בנימה הומוריסטית, למרות הסיפור הקשה כשלעצמו.

שם הספר
התנ"ך כפשוטו - בלי אצטלה של קדושה
הזעקה להצלה
חטא המנהיגות - מחדל ההצלה של קורבנות השואה