ירושלים היא יותר מעיר קודש בנויה אבן; ירושלים היא קריאת קרב המהדהדת בשדה מערכה עתיק, זרוע שרידי מלחמות העבר. זוהי זירת מאבק נצחי בין בני אור לבני חושך שזהותם משתנה, אבל מטרתם דומה: ליטול בה קניין מוחלט. כנסיות, מסגדים, בתי כנסיות, כבישים, קווי ביוב, דגלים, שלטים ובתי מגורים מתחרים אלה באלה. המאבק אינו רק על המרחב אלא גם על הזמן; לא רק על העתיד אלא גם על העבר; העבר מגויס לצרכי ההווה והעתיד. דברי ימי ירושלים משולים למחצבת ענק שממנה חוצבים אבנים למטרה כפולה: כדי להשליכן על היריב ולשם בניין מיתוסים דתיים ולאומיים.

הספר הזה אינו גרסה נוספת של עבר מגויס, אלא ניסיון לתאר אירועים ותהליכים שהתרחשו בירושלים במרוצת מאה שנות הסכסוך עליה, תיאור שאינו מיועד לתמוך בגרסתו של צד זה או זה. שמונת פרקי הספר עוסקים בדברי ימי העיר, בהתווית גבולותיה, במקומות הקדושים, בשלטון העירוני, בתכנון הפיזי, ביחסים הבין-קהילתיים, בהצעות לפתרון בעיית ירושלים ולבסוף – בלקח העולה מעיר המתים של ירושלים.

המחבר חושף את הדינמיקה הפוליטית, החברתית והתרבותית השוררת בעיר שסועת הסכסוך, ומציע דרכים להשכין בה שלום. המשא ומתן בין הישראלים והפלשתינים על הסדר הקבע בירושלים, הופך את הספר למסמך חיוני המספק רקע אמין ומפרט באורח בהיר את הנושאים שעליהם ייסוב המשא ומתן.

המחבר – איש ירושלים, חוקר עברה, משתתף פעיל בצמתי ההחלטות מאז איחוד העיר ומתבונן חד-עין במתרחש בעיר הולדתו – שופך אור על העיר המסוכסכת הזאת וטווה סיפור שאין בו מנצחים ואין בו מנוצחים. ד"ר מירון בנבנשתי למד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד. מספריו על ירושלים: מול החומה הסגורה (1973), עיר ובליבה חומה (1981), עיר המנוחות (1990), מחול החרדות (1992).

שם הספר
ירושלים: עיר ובלבה חומה
לקסיקון יהודה ושומרון
הבוקר למחרת - עידן השלום - לא אוטופיה
מחול החרדות : אינתיפאדה, מלחמת המפרץ, תהליך השלום - תעודת זהות