ערב צאתם הוא ניסה לפייס אותה, אבל היא לא התרצתה. "אולי נמאס לי תמיד להיות אחרונה, להמתין," המילים נורו ממנה בכאב, "אתה מדבר רק על שוויון של גברים. מה מקומן של הנשים בקבוצה הזו שלך? ואיך יחיו משפחות עם ילדים בעולם הדמיוני שהקמת?"
"זה רק הצעד הראשון, חיותה. את צריכה לחכות, הצעד השני יכלול גם אתכן. גם אותך," אמר יוסף, והושיט ידו ללטפה.
"אתה לעולם לא היית מחכה להיות בצעד השני," התריסה חיותה, "אינני שונה ממך, יוסף. אינני פחותה ממך רק כי אני אישה."
יוסף הניף את ידיו בייאוש ויצא מהחדר. הפעם לא הלכה אחריו.
חיותה מגיעה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים יחד עם אהובה יוסף, בתקווה לבנות ולהיבנות בה. יערה היא מרצה צעירה להיסטוריה שמנסה למצוא את דרכה באקדמיה. מאה שנים מפרידות בין שתי הנשים, אבל כשיומנה של חיותה בוסל מתגלגל לידיה של יערה, היא מוצאת בו לא רק נושא נהדר למחקר, אלא גם מקור להשראה: היא שואבת כוחות מהחלוצה הצעירה שמשתתפת במאבק על מעמדן של נשים בראשית הציונות; המפגש של חיותה עם תימני כנרת פותח לה נתיב לחיפוש אביה שלה; ובעוד אימה הולכת ודועכת, יערה נסמכת יותר ויותר על דמותה של חיותה כפי שהיא עולה מיומניה: אמיצה, רגישה ונחושה. בדיוק כמוה.
ברסיסי לילה רוקמת אילה דקל מהלך ספרותי יוצא דופן כאשר היא שוזרת בין דמותה ההיסטורית, האמיתית, של חיותה בוסל, ובין דמות דמיונית של אישה צעירה בת זמננו. שילובן של שתי הדמויות, האמיתית והבדויה, יוצר מסכת של קשרים ותובנות על האישי והכללי, ברומן מרגש ונוגע ללב.
רסיסי לילה, ספרה השני של אילה דקל, ראה אור לראשונה ב־2024. כמו כל ספריה של אילה דקל – הביתה הלוך חזור, עד שתחזור אליי ולוחמות – גם הוא היה לרב־מכר.