שקד
כְּמוֹ בְּשָׁקֵד, יֵשׁ בִּי
צִיאָנִיד
אֲבָל בְּכַמּוּת קְטַנָּה.
זֶה לֹא יַהֲרֹג אוֹתָךְ
מצע מנותק, קובץ השירים האוטוביוגרפי של שמואל מוניץ, מבטא בצלילות ובעומק את חוויות החיים של דורו. שני אירועים היסטוריים טראומטיים ממסגרים את הספר: ילדות רכה שהוטבע בה רושמם של פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה ("לֹא הֶחְלַפְתִּי עָרוּץ. לֹא הָיִיתִי מוּגָן") וטבח שבעה באוקטובר. זוועות ההווה נחוות דרך משקעי הילדות, ונדמה שאין חדש, אלא שכמו במסורת מבנה הסונט שהספר משחק בה, גם "מצע מנותק" מציע אפשרות של תפנית ונקודת מבט אחרת. השינוי נרמז תחילה בסדרה של שירי דיוקן משפחתיים עדינים ומלאי חמלה, ומתפתח במלואו במדור שירי האהבה בספר, "מחליפה תחנה". תחת מכבש האלימות, שיריו של מוניץ פוקחים מבט אחר במחזור שירים שהוא מחווה, קריאה וכתיבה מחדש של שיר קודם להם: "כתמי אור", משיריה האהובים של דליה רביקוביץ. בשיאו של מחזור השירים, "הָאוֹר מִתְרַחֵב וְלוֹפֵת, כְּמוֹ בַּשִּׁיר". האור המתרחב הזה מתפרשׂ על כל שירי הספר, גם כאשר הם מנסים לתת מילים ל"אֲפֵלָה גְּמוּרָה", בשער החותם, "מלחמה, שמיני עצרת".
ד"ר תמר הס
שמואל מוניץ, יליד 1995, הוא עיתונאי ומשורר. הוא גדל בגוש עציון, נשוי לרחלי ווקס וגר בירושלים. מצע מנותק הוא ספרו השלישי. קדמו לו שום נס בחצי התורן (2017) ו-לוחות הרפאים (2021).