כדי להבין לעומק את מורשתו של אורי צבי גרינברג, יש לצאת למסע אל מרחבי ההיסטוריה, התרבות והשפה שעיצבו את יצירתו , החל מכתביו המוקדמים ביידיש ובעברית ועד ליצירותיו המאוחרות בשנות החמישים והשישים. ספר חדש ומרתק זה מפיח חיים במסע הזה. האסופה, שנולדה בעקבות סדנת מחקר פורצת דרך באוניברסיטה העברית בירושלים, מאגדת ארבעה־עשר מאמרי עומק שלוקחים את הקורא אל הלב הפועם של יצירת אצ"ג: הארכיון האישי שלו. הספר מוביל את הקוראים דרך ארבעה צירים מרכזיים. הוא פותח במבט חדש על יצירת המופת ספר הקטרוג והאמונה, וממשיך בפענוח צפנים פואטיים ייחודיים החבויים בשירתו. משם, הספר שופך אור חדש על שירתו המאוחרת שכמעט ולא זכתה לדיון מחקרי עד כה, וחותם בחשיפת הקשרים הרוחניים העמוקים שנטוו בין המשורר לשלוש דמויות ציבוריות משפיעות. האסופה מציעה חוויה שחורגת מגבולות הטקסט. היא מלווה בפרשנות מומחים, וכוללת מסמכים נדירים ודימויים מרתקים מתוך ארכיונו של המשורר בספרייה הלאומית , שחלקם נחשפים כאן לראשונה אי פעם. פרופ' תמר וולף־מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן, חוקרת את שירתו של אצ"ג ואת כתיבתו הפובליציסטית ועורכת כתב העת ביקורת ופרשנות ד"ר יהושבע סמט־שינברג, עורכת ומבקרת ספרות, חוקרת שירה עברית חדשה ועוסקת בחקר ארכיוני סופרים