תמיר אסטרוגו הוא משורר ישראלי, בן למשפחה ארגנטינאית מקורדובה. נולד בקיבוץ בחן ומתגורר בגן־נר שבגלבוע עם משפחתו. עוסק בהנדסה ובכתיבה. את שנת 1976, השנה הקשה והסוערת של ארגנטינה, הוא זוכר כילד, אז היו הוריו שליחי הסוכנות היהודית בבואנוס איירס. בחודש יולי של אותה שנה נחטפו הוריו ונחשבו ״נעלמים". מאז, רסיסי ארגנטינה, החבויים והגלויים, נכתבים אצלו כמעט מעצמם, אך זו הפעם הראשונה שהם רואים אור.
״ארגנטינה״ הוא ספר שיריו השני. קדם לו ״לכל דבר יש מקום״ (קתרזיס, 2024).
שנת הוצאה: 2026
עמודים: 124
קטגוריה: שירה
מתוך הספר:
פיצויים
אִמִּי מְחַיֶּכֶת בְּגוּפָהּ הַקָּטָן,
שְׁקוּעָה בַּכֻּרְסָה כְּמוֹ בַּיָּם.
אֻשְּׁרוּ לִי הַפִּצּוּיִים עַל הַמַּאֲסָר,
הִיא אוֹמֶרֶת,
וַאֲנִי מְדַמֶּה אוֹתָהּ לְסִירַת מִפְרָשׂ קְטַנָּה
שֶׁזֶּה עַתָּה סִיְּמָה לְהַקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ.
יָפֶה, וּמָה עַכְשָׁו? אֲנִי שׁוֹאֵל.
עַכְשָׁו… הִיא מַשְׁהָה תְּשׁוּבָתָהּ
כִּמְחַפֶּשֶׂת עוֹד מַיִם לְהַפְלִיג בָּם.
עַכְשָׁו צָהֳרַיִם.