חוזרת לחדר הלידה
שֶׁלֶג יוֹרֵד כָּבֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם
יוֹרְדִים הַטִּילִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ.
אִמָּא מְפַשֶּׂקֶת רַגְלַיִם.
אַבָּא בְּכוֹבַע, חָלוּק וּכְפָפוֹת
שֶׁל רוֹפֵא בַּחֲדַר נִתּוּחַ
מְחַשֵּׁב פְּתִיחַת אֶצְבָּעוֹת.
"תִּפְתְּחִי! תִּפְתְּחִי! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָרֹאשׁ!"
הוּא פּוֹקֵד, סַמְכוּתִי.
"תִּסְגְּרִי! תִּסְגְּרִי! אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִוָּלֵד"אֲנִי צוֹעֶקֶת מִתּוֹךְ תְּעָלַת הַלֵּדָה
"אַתְּ עוֹד לֹא יוֹדַעַת
יִקְרוּ לִשְׁתֵּינוּ דְּבָרִים נוֹרָאִים
וְאַתְּ תִּתְחָרְטִי –
עַכְשָׁו הַצְמִידִי רַגְלַיִם
אַל תִּתְפַּתִּי".
שמע, רפאל הוא רצף פואטי של שיחות: המשוררת מדברת עם אמה המתה, אתה לא יכלה לדבר בעבר, עם אביה הנוכח-נפקד, עם רפאל, הרופא, המטפל בשר ודם כמו גם המלאך השומר דרכו היא מבקשת להיוושע. הדוברת ההוזה, המודלקת באש ובחזיונות משוחחת עם עברה הטראומטי, עם עצמה. באמצעות כוחה המאגי של השירה היא מנסה להיחלץ ממצב של בדידות קיומית, מחרם שהטילה על עצמה, מן הנטישות שהטילו עליה החיים. המהלך הגואל של השירה הכולל דיאלוג, הדדיות, הזנה ואור שמש בשעת בין ערביים בגינה השכונתית מחולל נס. הכתיבה הווידויית עצמה הופכת לסם מרפא המשחרר את הדוברת מדיכאון וממשאלת מוות אל מלאכת הכתיבה, אל מלאכת החיים.
אודיה רוזנק (ילידת ירושלים, 1991) , בוגרת בית הספר לקולנוע סם שפיגל, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, היא משוררת ויוצרת קולנוע וטלוויזיה, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה וקריאה. ספר הביכורים שלה, בוא, לקק אותי (מרום תרבות ישראלית, 2020), עורר הדים רבים וזכה לשבחי המבקרים והקוראות. שמע, רפאל, ספרה השני, בעברית עשירה ומרובדת, בה שפת הקודש והרמזים מקראיים שזורים בעברית יומיומית, ממשיך את דרכה הפואטית הייחודית, הנעה בין הקטבים – עליונים לתחתונים—מנתצת בידה האחת, ומלחימה אל עבר החלמה - בשנייה.
ספרי "כבר" רואים אור משנת 2006. שְׁמַע, רְפָאֵל הוא הספר ה – 47 בסדרה. מייסדת ועורכת: ליאת קפלן. מעצב הסדרה: תמיר להב-רדלמסר. מעצבת הספר: אילנה זיידמן.