האדמות שעליהן הוקם כפר יהושע נקנו כדין, בכסף מלא, מידי האפנדים, ואילו האריסים קיבלו פיצוי בכסף או באדמות חלופיות. בספר "כפר נולד: סיפורים מכפר יהושע" מתוארים הדברים כך: "ראשוני כפר יהושע לא ראו את דיירי המקום הקודמים. ידוע רק שהיו אלה אריסים שהועברו על ידי בעלי האדמות ממקום למקום מדי שנתיים שלוש, כדי שלא יתבעו חזקה על הקרקע. כאשר פונו מהמקום קיבלו פיצויים". ובכן, יש חוזים, יש הסכמים, יש שטרות חתומים. כל הצדדים לכאורה היו מרוצים ואם כך, מדוע הסיפור לא סופר? מדוע הוא נעלם עם השנים ונשכח לגמרי? מדוע לא נותר מאותה תקופה ומאותם מקומות דבר? נורית גרץ על זיכרון ושכחה