פרולוג


שָׁב לְלֹא שֶׁבֶר


לְרַפֵּא לִבֵּךְ, נֶעֱדָר דְּפָקִים.


רֶגֶשׁ נִשְׁלַךְ מִמְּרוֹם חֻפָּה


מִיְּדֵי אִישֵׁךְ.


הִנְנִי כְּמוֹתוֹ:


מַשְׁלִיךְ, אַךְ תּוֹפֵס.


א


אֵלּוּ תָּמוּ:


הַחֶדֶר שֶׁהָפַךְ לְאַרְמוֹן,


עֶדְנוֹת הָרֶטֶט שֶׁל מֵיתְרֵי גְרוֹנֵךְ מִנְּשִׁיפוֹתַי,


וְלַחַן הָאוֹתִיּוֹת הַמְּרַקְּדוֹת;


סֵפֶר שֶׁאִבֵּד אֶת סוֹפְרוֹ,


תָּם הַמְחַפֵּשׂ אֶת שִׁירָיו.


מִלִּים נָשְׁבוּ,


עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת;


וּמִפְגַּשׁ הַגּוּף


נוֹתַר בַּעֲלוּמָיו.


ב


אֲהוּבַת הַיָּמִים


כֻּלָּם:


מֵעֶרֶב נִנְעַל


עַד בֹּקֶר חַיַּי.


לִמַּדְתִּנִי אַהֲבָה.


עִצְּבָה יָמַי עַד לֵילוֹת;


רֵיקָן.


בְּעֵת סַהַר עֵרֹם שִׁמְשׁוֹ;


נִשְׁנָה:


לִמַּדְתִּנִי,


וְאַתְּ הִיא.