זהו ממואר בלתי שגרתי: מסע בריחתה של האמנית הסוריאליסטית לאונורה קרינגטון מפני הנאצים בצרפת מתגלגל עד מהרה למסע אל תהומות הנפש, לאשפוז במוסד פסיכיאטרי בספרד, ומקץ תלאות וייסורים רבים – אל מקסיקו, נמל מבטחים. קרינגטון, שאהובה נעצר ונלקח ממנה וכיבוש אירופה הכה בה בעוצמה, מאבדת את צלילות דעתה ומאושפזת בכפייה. משפחתה העשירה מתנכרת לה, מטפליה נראים בעיניה כמכשפים רשעים רבי־עוצמה, ועליה להציל את העולם מידם בעזרת כוחות הקסם שלה.
כשנה לאחר שחרורה מהמוסד הפסיכיאטרי והגעתה למקסיקו, קרינגטון מעלה על הכתב את חוויותיה כדי להשליט מחדש סדר בעולמה. בכתיבה קלינית וצלולה היא מתארת את טירוף הדעת, ולוקחת אותנו עימה אל עולם שבו המציאות וההזיה מערערים באותה מידה.
לאונורה קרינגטון (1917–2011) – סופרת, ציירת ופסלת באסכולה הסוריאליסטית. בת לאב תעשיין אנגלי ולאם ממוצא אירי. לאחר שסולקה משני בתי ספר קתוליים לנערות, נשלחה ללימודי אמנות בפירנצה. בשנת 1937 פגשה את האמן מקס ארנסט, השניים התאהבו, עברו לגור יחד בדרום־צרפת, ושם פרחה יצירתה. בעת מלחמת העולם השנייה נעצר ארנסט, תחילה בידי הצרפתים ובהמשך בידי הגרמנים, ואילו קרינגטון ברחה לספרד. היא סבלה שם מהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד לחולי נפש. כעבור כשנה הגיעה האומנת שלה בצוללת לספרד ועזרה לה להשתחרר מן מהמוסד. קרינגטון הגיעה לשגרירות מקסיקו בליסבון, ממנה לניו יורק ולבסוף למקסיקו סיטי, ובה נישאה לצלם אימרה וייץ ובילתה את שארית חייה. קרינגטון פרסמה שני רומנים, בהם קרן השמע (לוקוס, 2021), קובצי סיפורים קצרים ומחזות, וזכתה להכרה נרחבת בעולם. שם למטה הוא ספרה השני המתורגם לעברית.
"עדות צלולה ומטלטלת מתוך הטירוף.” ז'ורנל ארטלוז'י
"עדות יקרת ערך מתהום בלתי ניתנת לתיאור." האייריש טיימז
"סיפור קצר אך צורב ומלא עוצמה." NPR
