ספר זה הינו תוצאה של מאמץ רב שנים שהחל עוד ב-1981, כאשר התבקשתי ללמד לאדינו במרכז אלישר שבאונ' בן גוריון בבאר שבע וקיבל תנופה רבה יותר כאשר החילותי ללמד לאדינו במדרשיית עמליה בי-ם. אחת הבעיות הראשונות שהיה עליי להתמודד עימן עוד בראשית עבודתי היתה שאלת הכתב: האם לאמץ את הכתב העברי, באותיות רש"י, כפי שהיה בשימוש בלאדינו עד לראשית המאה ה-20, או להעדיף את הכתיבה באותיות לאטיניות ואם כן באיזה כתיב לנקוט? האם בשיטה הנהוגה בטורקיה, בזו שהונהגה בצרפת, או בזו שפותחה במכון אריאס מונטאנו במדריד?
לאחר שהקדשתי לכך מחשבה רבה החלטתי לאמץ את השיטה שפותחה לפני 20 שנה בכתב העת "אקי ירושלים" ושיסודותיה מוסברים בהקדמת ספר זה. למרות חילוקי הדעות בנושא זה ניתן לומר ששיטה זו המצטיינת בקלות הלימוד שלה ובביטוי הנאמן שהיא נותנת לפונטיקה של הלאדינו, זכתה להכרה רחבה ומקובלת היום בחלקים רחבים של העולם הספרדי.
ספר זה שינה את צורתו ואת תוכנו פעמים אחדות עד שהגיע לתבנית זו ונעשה מתוך שאיפה ורצון לשפרו ולהרחיבו באופן שיקיף את היסודות העיקריים של השפה. עם זאת ברור שגם ספר זה אינו אלא צעד נוסף בדרך הארוכה שאנו עוברים עד שתהיה בידנו מערכת רחבה וכוללת להוראת הלאדינו בכל הרמות, שתאפשר הרחבת מספר בתי הספר והקורסים האוניברסיטאיים שניתן יהיה ללמד בהם לאדינו. אני מקווה שנוכל להגיע לכך בהקדם ונזכה לראות במהרה מאות ואולי אלפי צעירים המרחיבים ומעמיקים ידיעותיהם בלאדינו. בכך יובטחו המשכיותה של השפה ושימורה וטיפוחה של מורשת הלאדינו. משה שאול, סגן יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.