ר אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם; 1237-1186) שנולד בפוסטאט־קאהירה שבמצרים, היה בעל אישיות מגוונת ובלתי שגרתית: מצד אחד היה ממשיך נאמן של תורת אביו ואף פרסם מספר חיבורים להגנה על השקפותיו; מאידך, הוא תיקן תקנות אחדות חשובות הסוטות מהשקפות אביו, וחיבר חיבורים המעידים על חוסר הסתפקות בתורתו. ספרו החשוב, שנכתב בערבית אך באותיות עבריות, הוא ספר המספיק לעובדי השם (כתאב כפאיה אלעאבדין), ובו הוא בנה מערכת פילוסופית־הלכתית מקורית וכמעט בלתי תלויה בהשקפות אביו. תיקוניו פורשו על־ידי מתנגדיו כרצון להכניס רפורמה (בדעה) ביהדות, והם כלולים בספר זה היוצא לאור על־פי כתב־יד יחיד, המכיל לבד מתרגום כתב־היד גם מבואות היסטוריים הלכתיים־לשוניים, וכן ציון מקורות יהודיים ואסלאמיים.