הרומן הראשון ב"רביעיה האלכסנדרונית". רומן יוצא דופן. הוא כתוב כשירה, והנפשות הפועלות בו טיפוסיות לעיר אלכסנדריה שבמצרים: עיר קוסמופוליטית, שמזרח ומערב, עתיק וחדש משמשים בה בערבוביה. גיבורת הרומן, ז'וסטין, היא יהודיה-מצריה חסרת מנוחה - יפת תואר וחושנית ביותר, נשואה למיליונר הקשיש נסים, הידוע שאין זוגתו יכולה שלא לבגוד בו בזרועות גברים אחרים, ועם זאת מוחל לה בסלחנות אבהית רחומה. סיפורה של ז'וסטין מובא בגוף ראשון על-ידי מאהבה האנגלי, מורה וסופר בעל נפש בוהמית ופילגש העוסקת ביצאנות וסובלת משחפת. את זכרונותיו ... מעלה הסופר בכתב על אי בודד ... לאחר שנעלמה ז'וסטין ממצרים ונתגלתה במקום בלתי-צפוי עד מאוד. הוא מקווה להתנער מזכרה הכובש של ז'וסטין על-ידי כתיבת הזכרונות - אך קל לקורא להבין, שזוהי תקוות-שוא.