"ההתנגדות היהודית לציונות" ראה אור ב–12 שפות, הופץ בעשרות מדינות, ביניהן איראן ומדינות ערביות נוספות.
הספר מעורר עניין ופולמוס ברחבי העולם, וזוכה לתגובות רבות ולשבחים בארץ ובחו"ל.
ספר זה מנסה לענות על שאלות קשות כגון:
● מה הקשר בין ציונות לאנטישמיות?
● מדוע הצהרת בלפור זכתה לגינוי כאנטישמית, דווקא מצד שר יהודי בקבינט הבריטי?
● מדוע הראשונים שטענו כי הציונות הינה גזענית היו רבנים והוגים יהודיים, זמן רב לפני
שהחליט כך האו"ם ב–1975?
● מהי הסיבה לעוצמת התנגדותן של ההנהגות החרדיות בעולם כולו לגיוס חרדים לצבא
ההגנה לישראל? (פרק רביעי בספר)
● מהן הסיבות להתנגדות החרדית לציונות הדתית?
● מדוע הציונות מאיימת במיוחד על היהדות החרדית?
● כיצד מעוגנת ההתנגדות לציונות במסורת היהודית ובמקורות היהודיים?
● האם מדינת ישראל מגינה על יהודי העולם או חושפת אותם לסכנה?
הספר סוקר את התנועה הציונית, מיום הקמתה ועד ימינו, מנקודת מבטם של מתנגדיה היהודיים, ובוחן את ההתנגדות היהודית לציונות מבחינה דתית, חברתית, מדינית ואינטלקטואלית. הוא מראה כי ההתנגדות חצתה את כל עדות ישראל, מווילנה וניו יורק עד בגדד וקזבלנקה, ומצביע כי המאבק בין הציונות למתנגדיה הגיע עד חירוף נפש, כאשר פעיל יהודי אנטי ציוני נרצח על ידי פעילי ההגנה. הספר מסביר מדוע התנגדות זו מסרבת להיעלם גם לאור הצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל בתחומי הביטחון, הכלכלה והתרבות.
ספר זה מביא טיעונים והאשמות קשות על גזענותה של התנועה הציונית עוד משחר הקמתה, בעיקר כלפי יהודים שבחרו שלא ללכת בדרכה. בניגוד לדעה הרווחת כי מטרת התנועה הציונית היא להקים בית לאומי ליהודי העולם, שיגן עליהם מפורענות הנובעת מאנטישמיות, מביא ספר זה דעה שונה, הטוענת לקשר ישיר בין תורת הגזע לאידיאולוגיה הציונית ולשיתוף פעולה בין מנהיגי הציונות בתחילת דרכה למנהיגים אנטישמיים באירופה. קשר זה מתבסס על מטרה משותפת - סילוק יהודים מאירופה לארץ ישראל. ואם לא די בכך, מטרת הציונות לא הייתה רק עקירת יהודים מארצות מוצאם, אלא גם חינוכם מחדש והפיכתם ליהודים "חדשים", חילונים, המנותקים מהמסורת היהודית, תוך שימוש בדרכי פעולה דומות לאלו שהיו נהוגות בגוש הסובייטי.
בין היתר מעלה הספר את טענתם של רבני היהדות החרדית לקשר סיבתי בין הציונות לבין רצח המוני של היהודים - השואה באה כעונש על חטאי הציונות.
"בדרך לאושוויץ שאל יהודי אחד את הרב שלמה זלמן עהרנרייך, רבה של שימלוי: מדוע חיסל הקדוש ברוך הוא את יהודי אירופה? השיב לו הרב: "אנו נענשים, על שלא לחמנו דיינו בציונים".
בנוסף, מגנים מתנגדי הציונות את מדיניות ההנהגה הציונית בזמן השואה. רבים מהם מאשימים את התנועה הציונית בכך שהתעלמה מגורלה של יהדות אירופה וסיכלה נסיונות הצלת יהודים, להוציא את המקרים בהם יכלה השואה לשרת את עניין הציונות, וזאת משום שבאופן עקרוני הצלת היהודים לא עלתה בקנה אחד עם מטרותיהם הפוליטיות.
יחסו של בן גוריון לעניין הצלת יהודי אירופה היה ועודנו מעורר מחלוקת. בשנת 1938, לאחר ליל הבדולח שבו התחילה האלימות הפיזית כלפי יהודי גרמניה, מייחסים לבן גוריון את הדברים הבאים:
"אילו ידעתי שאפשר להציל את כל הילדים היהודים על ידי העברתם לאנגליה, ורק את מחציתם על ידי הבאתם לפלשתינה, הייתי בוחר באפשרות השנייה, מפני שמה שעמד על הפרק לא היה רק גורלם של אותם ילדים, אלא גם ייעודו ההיסטורי של העם היהודי".
הספר היה מועמד לפרס Governor General of Canada ולפרס הכט באוניברסיטת חיפה, ונכלל ברשימת ספרי העיון הטובים ביותר ביפן לשנת 2010.