שירי אלמנות ויתומים מצחיקים נולדו בחטא. מאורעות מלחמת השביעי באוקטובר, חרבות ברזל, הביאה אותי לחשיבה על ההסתכלות של המין האנושי על החלקים החלשים בחברה. בשם הצורך להגן עליהם אנו יוצאים למלחמות ובכך גורמים לפגיעה רבה יותר בילדים ובאנשים היקרים לנו שנשארים בעורף.
ציניות והומור שחור אפיינו את תהליך הכתיבה מראשיתו, אבל ככל שהמלחמה התארכה הבנתי שדברים שאני כותב שנשמעים לי מופרכים לחלוטין הופכים למציאות כמו חוסר ההתייחסות הקבוע לכאבם של יתומים וההנחה שהם מהווים מחיר שניתן לשלם, או בהמשך ההתייחסות אל משפחות החטופים כאל אלמנות ויתומים למרות שהחטופים עודם בחיים.