שיטה ומבנה
לרבי הייתה שיטה ייחודית בנוגע לסוגיות תורה ומדע. גישה זו מבוארת מפורשות במגוון אגרותיו1, לרב כחלק מתשובה לשאלה ספציפית. כיוון שכך, לספר זה שני חלקים. בחלק א' ננסה לתאר את שיטת הרבי במלואה. בכך יוצג הרקע הנדרש להבנת תשובותיו הספציפיות של הרבי, וכן יובהר כיצד להתמודד עם שאלות עתידיות אפשריות שהרבי לא נשאל. חלק ב' יוקדש לסקירה ממוקדת של שאלות בנוגע לבריאת היקום ולחיים על כדור הארץ. ביחס לכל נושא, נוהג הרבי להציג את קביעות המדע המוכחות ואת אלה שטרם הוכחו, את דעת התורה בנדון, ואת היחס הנכון בין השניים.
הרבי כתב עשרות אגרות על היחס בין תורה למדע. לרב, התייחס הרבי ליותר מנושא אחד בכל אגרת, ולאותו נושא בכמה אגרות שונות — מאיר היבטים שונים של הנושא בכל פעם, בהתאם לפרטי השאלה ולתנאים בהם נשאלה. כיוון שכך, אין באפשרותנו להציג טקסט קוהרנטי הסוקר כל נושא בהתבסס על ציטוט יחיד פרי עטו של הרבי. העורך, אפוא, מוכרח לצרף מידע ממספר אגרות, ולהוסיף מילות קישור (שאינן מודגשות) לציטוטים המדויקים מדברי הרבי (המופיעים בכתב מודגש). נעשה כל מאמץ להציג טקסט הנאמן למילותיו של הרבי. כל המילים המופיעות בסוגריים רבועים בטקסט המודגש הינן הוספותיו של העורך למטרות ביאור ההקשר או התרגום. מידע מוצג בגופן אחר על מנת להבחין בינו לדברי הרבי עצמם.
הרבי התכתב בעיקר עם נמענים בעלי ידע וניסיון מדעי נרחב, ולעתים גם בקיאות תורנית. הטקסט מספק רקע וביאור על מנת לסייע להבנת ההיבטים המדעיים והתורניים של התשובות. בכך יידרש הקורא לידע תורני ומדעי בסיסי בלבד על מנת להעריך את עומק תשובותיו של הרבי. גם ביאורים אלו מופיעים בגופן אחר, על מנת להבחין בינם לדברי הרבי עצמם.
לסיכום, נעיר כי אגרותיו של הרבי נכתבו לפני בערך חמישים שנה, כך שחלק מהטקסט המופיע בגופן אחר כולל גם עדכונים להקשר המדעי במקרים בהם עדכונים אלו עשויים לסייע להבנת תשובותיו של הרבי.
חלק א
עקרונות יסוד
יחסו של הרבי לשאלות הנוגעות לתורה ומדע2 - עקרונות היסוד
1. על אף שאמתותה של התורה מוחלטת, יש להתייחס לספקות העולים מתגליות מדעיות.
למותר לציין כי יהודי שאמונתו תקיפה ובלתי ניתנת לערעור, כפי שראוי שתהיה, אינו מתקשה מלכתחילה [בסתירות בין אמונתו הדתית למדע]. הרי מבחינתו התורה וכל הנאמר בה הוא אמת אלוקית, והוא דוחה מראש כל שסותר אותה. עם זאת, כיוון שכל היהודים מצווים לקיים את התורה ומצוותיה, ללא קשר לתוקף אמונתם, וודאי שישנו חיוב לסייע להם לסלק את אותם ספיקות וסתירות3.
2. פרשנות התורה מוגבלת על ידי ההלכה היהודית.
בעניין בו נפסקה ההלכה — על פסיקה זו להתקבל "מעל" לכל פרשנות [של התורה]4.
3. יש לענות למדע בטיעונים מדעיים
יש לשפוט תאוריות מדעיות על פי הקריטריונים והסטנדרטים שהוצבו על ידי השיטה המדעית עצמה. זהו בדיוק העקרון על פיו כתבתי במכתבי. לפיכך, השמטתי בכוונה מטיעוניי כל הפניה לפסוקים או לתלמוד, וכדו'.5 מכתבי האמור אינו פונה ל'אמונה'; ההנחות ביסודו הן מדעיות, ומבוססות על שנות השכלתי המדעית, תחילה באוניברסיטת ברלין, ובהמשך בפריז.6
4. יש להבחין בין עובדות מדעיות מוכחות למדע ספקולטיבי.
עלינו להבחין בין מדע אמפירי או ניסויי העוסק בתיאור והגדרת תופעות הניתנות לצפייה — ומוגבל לעיסוק זה — למדע ספקולטיבי, העוסק בתופעות שאינן ידועות, ולעתים תופעות שאינן ניתנות לשיחזור במעבדה.7
5. לתורה הערכה רבה למדע אמתי.
למותר לציין שמכתבי אינו רומז לסתירה או דחייה של המדע או של השיטה המדעית... ותקוותי שלא אחשד בניסיון להקל ראש בהישגי המדע, במיוחד לאור העובדה שבתחומים מסוימים התורה מייחסת למדע וודאות גדולה אף מזו שטוען לה המדע עצמו; משום כך, הלכות רבות מוכרעות על פי מסקנות מדעיות (לדוג', בתחום הרפואה), ומעניקות להן תוקף של מציאות אובייקטיבית.8
6. יש ליישב בין התורה למדע, וזאת בהתבסס על התורה.
לא תתכן סתירה בין המדע לדת. הדת/התורה היא אמת, וכן המדע [האמפירי/ניסויי] אמת9.
כעת נסקור כל אחד מעקרונות אלה.
התורה היא אמת מוחלטת
אמיתות דתיות הינן קטגוריות ומכריעות10. לסוברים כי התורה איננה אלוקית אלא נכתבה בידי אדם, עונה הרבי: היהודים מקבלים את התורה דווקא בגלל שניתנה משמים, ואינה יצירה אנושית. הסיבה לכך שהתורה היא אמת אבסולוטית, היא שאלוקים הוא השלמות האבסולוטית11. ההתגלות האלוקית בהר סיני היא עובדה שהתרחשה בפני מיליוני בני אדם, אשר כולם העידו עליה באופן מפורט ומדויק, שהרי עם ישראל כולו עמד בסיני וחזה את המאורע. אנו יודעים כי זו עובדה כיוון שמיליוני יהודים בימינו מתייחסים כך לאותם מאורעות, כיוון שכך קיבלו מהוריהם, ומיליוני הורים אלו קיבלו ראיות אלו מדורות קודמים. וכך הלאה, בהשתלשלות ישירה ממיליוני עדים למיליונים נוספים, מדור לדור, עד למיליוני העדים המקוריים אשר ראו את המאורע בעיניהם. בין אותם עדים מקוריים היו רבים אשר נטלו חלק במדעים של אותם ימים (כאמור לגבי מצרים), ורבים מהישגיהם מפליאים אף בימינו; ביניהם היו גם פילוסופים והוגים, לצד בורים ועמי ארצות, נשים וילדים מכל הגילים. והנה, על אף כל זאת, כולם דיווחו על המאורע וההתרחשות12.
שלשלת מסירת המסורת מדור לדור פעלה גם בימי הרדיפות הגדולות, ואף לאחר חורבן המקדש, תמיד שרדו מאות ואלפי יהודים אשר שימרו את הטקסט של התנ"ך ומסורות התורה שבעל פה, כך שמעולם לא נקטעה השלשלת13. עובדה זו וודאי אינה ניתנת לערעור. איני סבור כי ישנה עובדה אחרת אשר לה מיוחסת רמה שווה של דיוק וראיות14.
גם מפרספקטיבה מדעית, התגלות אלוקית זו היא עובדה, כיוון שעובדה מוגדרת ככל מאורע או התרחשות מועדת, בייחוד כאשר הראיות זהות ומקורן בעדים שונים בעלי מניעים, רקע, השכלה, וגיל מגוונים. כאשר ישנן ראיות כאלו, המדע מתייחס אליהן כעובדות בלתי ניתנות לערעור, אף אם הן אינן תואמות את התאוריה המדעית. זהו הנוהג המקובל במדע גם כאשר ישנם רק מספר עדים אמינים, וודאי כאשר הם קיימים במאות ובאלפים15.
כעובדה, ההתגלות בסיני הייתה ייחודית בשל מספר העדים העצום שנכח בה. בנוסף לכך, ישנו הבדל יסודי בין המסורת היהודים שלנו ושל אמונות אחרות, כגון הנצרות או האסלאם. שהרי בעוד שהמסורות הללו מקורן ביחיד או מספר מצומצם של יחידים, המסורות שלנו נטועות בהתגלות שנחוותה בידי עם שלם יחד, כך שבשום שלב לא נצטרכנו לשים את מבטחנו באמינותו של אדם אחד או מספר מצומצם של יחידים16.
התורה17 מורכבת מהתורה שבכתב, המופיעה בעשרים וארבעה ספרים (ובראשם חמשת חומשי התורה), והתורה שבעל פה, אשר נכתבה בחלוף השנים ומכילה את התלמוד ותורת הקבלה. את התורה שבכתב ניתן להבין וליישם בשלמות באמצעות התורה שבעל פה. משה, בשהותו פעמיים במשך ארבעים יום בהר סיני, קיבל את התורה במלואה, על שני חלקיה. כיוון שכך, גם התורה שבעל פה אלוקית.
יש המתקשים לקבל את מקורה האלוקי של התורה שבעל פה, ולהם עונה הרבי: כיוון שהתורה [כוונת הרבי לתורה שבכתב בלבד] מקובלת כתורה מן שמים, כיצד ניתן לברר בוודאות את תוקפה של התורקה שבעל פה, ושל הפרשנות המסורתית של התורה? ניתן לענות גם על שאלה זו בנקל. כיוון שאתה סטודנט הלומד באוניברסיטה, אדגים לך זאת באמצעות דוגמה מעולמו של המדע. כפי שאתה יודע, המדע המודרני גילה מגוון תגליות וייסד תחומים חדשים, כגון אלקטרוניקה, אשר מבוססים על מדע המתמטיקה, אשר עקרונותיו היסודיים ידועים לאנושות כבר אלפי שנים, כפי שידוע ומפורסם. מיותר לציין כי למתמטיקאים הקדומים לא היה מושג או תפיסה של אלקטרוניקה, אך אין כאן סתירה, אלא רק יישום של העקרונות ושיטות ההסקה העתיקים בתחומים או ענפים מדעיים חדשים.
כך גם לגבי התורה. שהרי התורה גם היא כבר מכילה את העקרונות והשיטות שבאמצעותם יש לפרשה. לפיכך, הפרשנות המסורתית של התורה כבר מופיעה בתורה עצמה, ואינה אלא המשך התורה שבתב עצמה, כך שרק שתיהן יחד [התורה שבכתב והתורה שבעל פה] מתקיימות כאורגניזם חי ומאוחד... אמנם, אנו מוצאים מחלוקות במשנה ובתלמוד, אך העיקר הוא מסקנותיהן, אשר התקבלו להלכה. בדומה לכך, אנו מוצאים גם בתורה עצמה מחלוקות בין משה רבנו ואחרים מבני ישראל, אך התוצאה הסופית של אותן מחלוקות היא העיקר. גם בין היהודי הראשון לאשתו שרה מצינו מחלוקת, ולאחריה הכרעה אלוקית כי על אברהם לשמוע בקול אשתו [בראשית כא, יב]. לפיכך, תוקפה של מסורת התורה שבעל פה אינה מעורערת בשום אופן מכוחן של המחלוקות במופיעות בתלמוד, אשר הינן בעצמן אמצעי בירור הנועד לחתירה לפסק הדין18.
אם כך, מה עלינו לעשות אם אנו חווים ספקות, וביניהן כאלה הנובעות מתגליות מדעיות? לקיים את עקרון היסוד היהודי 'נעשה ונשמע' [נבצע ולאחר מכן נבין]. כך אמרנו כאשר עמדנו לקבל כעם את התורה.19 ולפיכך חובה על כל יהודי לקיים את מצוות ה', ללא קשר לרמת הבנתו אותן, וציות למצוות האלוקיות לעולם איננה מותנית בהסכמה אנושית. במילים אחרות, חסרון בהבנה ואפילו קיומן של ספקות לגיטימיים, לעולם איננה מצדיקה חוסר ציות למצוות האלוקיות.20
בהינתן וודאותה של התורה, היחס הראוי לידע אחר, ובכלל זאת ידע מדעי, הוא ביחס לתורה: לאמונות ומצוות דתיות ישנן "יתרון" על המדע, כיוון שרק התורה, תורת חיים, מעניקה וודאות למסקנות האנושיות המוסקות באופן הראוי, ומעניקה להם גושפנקא של אמת לא רק בהקשר לעולם הרציונלי וההגיוני, אלא אף למעלה מגדר זה21.
