פרק 1 – האם אני רוצה שינוי ?
ראשית – עלינו להודות שאנחנו סובלים .
שיש לנו משהו כל כך רע בנשמה שלנו – שרק שינוי מהותי ודרמטי יוכל לשנות את חיינו.
בין אם זה חרדות, דכאון, עצבות, בעיות שינה, התמכרות לאוכל, סיגריות, מין או אלכוהול.
אם מדובר על מערכות יחסים נוראיות שאנחנו נכנסים אליהן שוב ושוב – או פשוט מחשבה אובססיבית שאנחנו לא יפים או לא ראויים.
כולם מגיעים תמיד מאותו השורש -
ההורים שלנו
-
חשוב להבין שאין כאן אצבע מאשימה – הם עשו כמיטב יכולתם.
גם אב שאונס את ילדו עשה זאת כי אנסו כנראה גם אותו או שהוא עבר התעללות קשה אחרת.
אין לכך הצדקה – אבל גם לחיות בחיים מלאי אשמה –
זה לא הפתרון שאנחנו מחפשים .
להיות בטינה עמוקה על ההורים שלנו – לעולם לא ייתן לנו את הפתרון – לא משנה כמה מתגמל זה להיות -
"הצודק".
להיות בטינה עליהם זה כמו לתת למישהו לגור אצלך בנשמה בלי לשלם שכירות.
זו פשוט לא הדרך לצאת מהסבל.
אז במקום להאשים – אנחנו שמים עליהם את האחריות.
וזהו.
הם עשו לנו נזקים – הם פגעו בנו – הם אחראיים.
מכאן מסע הפגיעה שלהם בחיינו נגמר.
ועכשיו הדרך היא שלנו – ושלנו בלבד.
לא מסתכלים יותר אחורה – רק קדימה.
אין זה אומר שצריך לנתק קשר איתם – חלילה.
למרות שלפעמים ההורים פשוט חולים מדי מבחינה נפשית ועדיף להתרחק מהם כמו מאש.
אבל הפתרון הוא אצלנו – ולא משנה מה היה .
ולכן בין אם נשאר איתם בקשר כזה או אחר –
היציאה מהסבל שהם גרמו לנו היא בידיים שלנו.
-
חשוב להבין שלא צריך להתרחש אסון בבית כדי שילד יפגע קשות מהוריו.
יכולות להיות סיבות שהן לאו דווקא קשות ונוראיות.
ילד הוא עדין ורגיש ,
אפילו מבט כועס מדי או טונים גבוהים מדי מצד הורי יכולים לייצר אצלו טראומה קשה לכל חייו.
להבדיל ממה שחושבים -
התנהגות הרסנית של הורים שלא עשו את עבודתם כראוי לא חייבת להתבטא רק במכות, פגיעות מיניות והשפלות מילוליות.
הנה מספר דוגמאות לשגיאות שהורים עושים ובכך משפיעים על מצבם הנפשי של ילדם :
הורים שלא מרשים לדבר על נושאים מסוימים.
הורים שכופים על ילדיהם דת ללא הסברים או פשרות.
הורים שמזניחים את משקלם ומלמדים את ילדיהם לא לקחת אחריות על בריאותם הפיזית.
הורים ששרויים בדיכאון ולא מטפלים בעצמם.
הורים שעובדים המון שעות ולא מבלים מספיק זמן עם ילדיהם.
הורים שקונים מתנות ללא הפסקה ולא מלמדים את ילדיהם דחיית סיפוקים מהי.
הורים שרבים ללא הפסקה בניהם ומלמדים את ילדיהם שזוגיות זה דבר כואב וקשה.
הורים שמתנהגים בצורה מינית מוגזמת ליד ילדיהם .
הורים שמשקרים פעם אחר פעם לילדיהם.
הורים שמתנהגים בצורה מסוימת בבית ובצורה אחרת בחוץ.
הורים שמתלבשים בצורה מוזנחת ורשלנית.
כל אלו הן צורות של הורים שלא נתנו אהבה ללא תנאים
ושוב – אין פה אשמים – רק אחראים.
המטרה שלנו בספר הזה היא להבין למה הגענו לאן שהגענו.
ואחד מהדברים שעלינו להבין – שאנחנו לא אשמים.
מה שלמדנו מהורינו בבית – אלו הם דפוסי ההתנהגות שנצעד איתם את מסע חיינו.
אלא
אם נעבור טרנספורמציה מוחלטת
מקצה לקצה.
כמו שאמרתי קודם – חצי עבודה לא תיתן דבר
מדובר על התהליך הכי משמעותי שקרה בחיינו .
בילדות שלנו ובהתבגרות שלנו -
למדנו מי אנחנו , למדנו שפה , את דרך התנהגותנו,
מנהגים, תרבות ועוד צורות של דרך התבטאות .
ואם זה נעשה בצורה לא נכונה
זו צלקת שלא תעזוב אותנו לעולם.
ולכן חשוב להבין את עומק העניין ואת הסיבה למה רוב האנשים שאתם מכירים דומים כמעט לחלוטין להוריהם .
אם התמזל מזלם והוריהם עשו את עבודתם כראוי –
חייהם יהיו קלים ונעימים יותר.
אם לא
דרושה עובדת חיים לצאת מזה ולהתחיל מחדש.
אם הגעתם עד לכאן – ואתם עם ראש פתוח לגבי עברכם הפגוע -
הישארו עוד קצת , נסו לגלות נכונות לגלות מי אתם אחרי מה שעברתם בילדותכם , ואיך ניתן לשנות את מצבכם.
זה אפשרי לאלו שמוכנים להוריד את מסך ההכחשה,
שמוכנים להודות שנעשו כשלים רציניים בילדותם מצד הוריהם.
ואם אתם מסכימים עד לכאן – אפשר לצאת למסע.
