אָבָק
אָבָק פּוֹרֵחַ, נוֹדֵד
מַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם
גָּרוּס עַד דַּק דַּק
נוֹשֵׂא מֵידָע הָמוֹן
אֲבַק תְּהִלָּה מֵרוֹם
אֲבַק אָדָם מִתְּהוֹם
אָבָק שֶׁל לְשׁוֹן הָרַע
מְסֻכָּן כַּאֲבַק שְׂרֵפָה
אָבָק בֵּין כּוֹכְבֵי עָל
כַּאֲבוּקָה בַּעֲנַן אָבָק
כַּאֲבַק דְּרָכִים מַתִּישׁ
כִּנְפֹלֶת אֲבַק שֹׁחַד
לְעוֹלָם כִּסּוּי אָבִיךְ
נְטוּל בָּרָק זוֹהֵר עַל
צְלִילוּת שֶׁל אֶבֶן טֹהַר
שֶׁאֵינָה נִשְׁחֶקֶת לֶעָפָר
אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה
בַּגַּן לָרִאשׁוֹנָה פְּגַשְׁתִּיהָ.
צַמּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת,
גַּם עֵינֶיהָ,
רִתְּקוּנִי.
לֹא חָדַלְתִּי לְהָסִיר מַבָּטִי,
וְתוֹךְ מִשְׂחָק, בְּלֹא הִסּוּס,
בְּיָדַי לְכַדְתִּיהָ,
וְלַמְרוֹת קִנְטוּר עַז מִסְּבִיבֵנוּ,
לֹא הִרְפֵּינוּ.
מוֹעֲדִים רַבִּים,
נָשָׂאתִי בְּלִבִּי,
אֶת הַחִזָּיוֹן.
חָשׁ אֶת הִתְמַכְּרוּת יָדֶיהָ.
חוֹלֵם לָחוּשׁ אֶת שְׂפָתֶיהָ,
אֶת גּוּפָהּ הַמְּעֻרְטָל.
גַּם עֲדִי הֵכַנְתִּי לָהּ,
אוֹת לְאַהֲבָתֵנוּ.
מַמְתִּינָה לְבַגְרוּתֵנוּ,
עַד מְחֻבֶּקֶת בְּיַד אַחֵר, מְצָאתִיהָ.
שְׁנוֹת דּוֹר חָלְפוּ,
וְאַף יוֹתֵר,
בָּהֶן לֹא רְאִיתִיהָ,
עַד מֵחָדָשׁ נִפְגַּשְׁנוּ,
וְהִיא לִי,
אֶת אַהֲבָתָהּ הִזְכִּירָה.
אַךְ עֵת בַּלַּיְלָה בָּאָה הֲלוֹם,
בַּעֲדִינוּת הִרְחַקְתִּיהָ.
אוֹפְּטִימִיּוּת מִתְגּוֹנֶנֶת
לְהַבִּיט סָבִיב לִרְאוֹת וָרֹד
גַּם אִם שָׁחֹר נִמְצָא לָרֹב,
אִם אַךְ גָּלוּי הוּא עַד מְאֹד,
לֹא יַסְתִּיר לִי אֶת הַטּוֹב
גַּם הַלָּבָן מַשְׁרֶה רֹב רֹגַע
שְֹדֵה כֻּתְנָה, כֻּתֹּנֶת צַחָה
מַרְבַד שֶׁלֶג הַמְּכַסֶּה כָּל רַע
עַד לֹא נוֹגַעַת בּוֹ רוּחַ רָעָה
לְהַחְזִיר חִיּוּךְ בְּרֹחַב לֵב
לְכָל אֲצִילוּת נְדִיבַת לֵב
לַחְקֹר בְּאַרְבַּע עֵינַיִם
מֶסֶר חֲשָׁאִי חָשׁוּךְ אָפֵל
בּוֹרוּת, רְכִילוּת, מֵידָע חָסֵר
מַטִּילִים אֶבֶן נֶגֶף עַל תִּקְוָה,
אַךְ לֹא יַאֲפִילוּ בְּיָדָם הַכְּבֵדָה
אוֹפְּטִימִיּוּת מְגוֹנֶנֶת מֵיטִיבָה
כָּךְ אֶתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת הַלַּיִל
עֵת הַיָּרֵחַ מֻסְתָּר אוֹ חָסֵר,
חוֹשֵׁק בַּחֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה
לֹא מַזִּיל דִּמְעָה עַל הָרֵיקָה
