כדי להתנהל בעולם בהצלחה כדאי מאוד להכיר אותו. העולם גדול ומסובך, אבל גם דברים קטנים ופשוטים לכאורה צריך להכיר ולהבין.


אפיסטמה, ביוונית עתיקה – פירושו הכרה או ידיעה, ולכן, אפיסטמולוגיה תתורגם ל'תורת ידיעה' או 'תורת הכרה'. באפיסטמולוגיה אנחנו לא שואלים איזה דברים קיימים. לא מעניין אותנו אם יש בעולם בעלי חיים או אהבה. מה שמעניין אותנו הוא איך יודעים דברים על העולם, ואיך לומדים על קיומם של הדברים.


אז מה יהיה לנו פה?


• נתחיל בהצגת טיעון מטריד שהעלה הפילוסוף רנה דקארט – טיעון שיראה לנו שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים שאנחנו ערים.


• נסביר מה פשר השאלה "איך יודעים" וננסה להדגים מדוע היא חשובה.


• נספר שיש שני זרמים קלסיים באפיסטמולוגיה; פילוסופים שטוענים שאנחנו מכירים את העולם במיוחד באמצעות המחשבה, כלומר, שחשיבה היא הכלי העיקרי שלנו. לאלה נקרא רציונליסטיים, ומיד אחר כך נזכיר את הפילוסופים שטוענים שהחושים הם הכלי המרכזי שבאמצעותו מכירים את העולם. להם קוראים אמפיריציסטים.


• מכאן ואילך יתחלק הפרק שלנו לשניים: בחלק הראשון נתאר את המהלך המחשבתי של הפילוסוף הרציונליסט רנה דקארט, שחשב שהדרך הוודאית היחידה להכיר את העולם היא דרך המחשבה, ואחר כך, נדבר על הפילוסוף האמפיריציסט דיויד יום, שטען את ההפך; שאנחנו מכירים את העולם דרך חוויות חושיות שאנחנו חווים. מדובר בשני מהלכים שונים לגמרי ובעלי מסקנות שונות.


• נתחיל בדקארט: נספר על הרקע שבו הוא פעל; עלייתו של המדע המודרני, ונסביר שהוא לא הסתפק בידיעה שיש דברים נכונים ויש שקריים, אלא רצה לדעת מה אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת.


• בדרכו לחפש שיטה שתלמד אותו מה אפשר לדעת בוודאות, מעבר לכל ספק, דקארט פיתח שיטת חשיבה. היא נקראת שיטת הספק המתודי, ואת השיטה הזו נתאר.


• מכאן נעבור לדיויד יום האמפיריציסט, ונכיר את המושגים הבסיסיים שלו שבעזרתם מכירים את העולם; רושם חושי ומושג שיכלי.


• ואז נראה שמההנחות הפשוטות והאינטואיטיביות של יום נובעים דברים חשובים. למשל שטוב ורע הם עניין של פרשנות אישית.


התחלה הזויה לדיון


ננסה להדגים עיסוק באפיסטמולוגיה, ונפתח בדוגמה מטרידה. את הדוגמה הזו העלה הפילוסוף רנה דקארט, בספרו 'הגיונות'. הטיעון שיומחש כאן בשפה שלנו נקרא 'טיעון החלום'.


השאלה היא; האם אני יכול לדעת בוודאות שאני ער עכשיו? או בצורה מטרידה יותר: האם בכלל אני יכול לדעת בוודאות שאני ער ולא חולם.


מפתיע?


כל אדם סביר יגיד שאנחנו יודעים להבחין בקלות בין ערות לבין מצב של שינה וחלימה, אבל התשובה של דקארט (קראו עליו בפירוט בוויקיפדיה) היא שאני אף פעם לא יכול להיות בטוח בוודאות מלאה אם אני ער או ישן.


נסביר:


חלמתם פעם חלום רע? סיוט מפחיד ומטורף?


בטוח שכן.


אם כך, בואו ננתח את החלום ומשמעותו, אבל לא בצורה פסיכולוגית בסגנון המסורת של פרויד, אלא בצורה אונטולוגית ואפיסטמולוגית.


אתם חולמים על הבוסית בעבודה, ובחלום היא בעלת ראש דרקון ורודפת אחריכם. אתם מתעוררים בבעתה מכוסי זעה קרה.


אבל רגע, מה קרה?


הרי זה לא באמת.


הרי המנהלת אינה דרקון ובעצם אתם שוכבים במיטה שלכם והכל בסדר.