דברים אלו נכתבים במלאת שנה למלחמה שפרצה אחרי טבח שמחת תורה תשפ"ד. עדיין איננו יודעים איך היא תיקרא בהיסטוריה. היא בדרום ובצפון ובשמיים ובנפש. היא תיקרא על שם סופה, אך אין ספק שתחילתה בשבר קשה. זוהי תקופת משבר קשה למדינת ישראל.
פיחות עצום חל בערכה של המלה "משבר". אצלנו כמעט כל דבר הוא משבר. ודאי מלחמה זו, שתחילתה במכה קשה ורעה באלפי ישראלים ומהלומה למדינת ישראל כולה. יש בה פוטנציאל מסוכן להשפעה שלילית לעתיד על הפרט והחברה, המדינה והעם. גם על הציונות. אבל כיון שכמעט מיום לידתה של הציונות, כבר למחרת הקונגרס הציוני הראשון, כותבים אצלנו "הציונות במשבר" — אנו זקוקים לפרספקטיבה של זמן כדי להעריך את השפעת האירועים.
כשהוקמה מדינת ישראל, כהגשמת מקצת החזון הציוני — היא ירשה גם מצב משברי קבוע. אבל כשמעיינים בשרשי המלה "משבר" חייבים להבין כי לא ייתכן מצב משברי קבוע. משבר בעברית הוא מושב הלידה, גם צוואר הרחם דרכו עובר היילוד. "כי באו בנים עד משבר" אומר הנביא ישעיהו. וזה כשלעצמו טוב. הלידה ממשמשת ובאה. אלא שהרע טמון בסיפא: "וכוח אין ללידה". ואם תרצו זה משבר הציונות. הציונות, תנועת השחרור הלאומי של עם ישראל, ויש גורסים: תנועת הגאולה של עם ישראל, הביאה לעולם את מדינת ישראל אך לא השלימה את תהליך השחרור הלאומי: עדיין לא כל הארץ, עדיין לא כל העם, והרע הוא כי דומה שהכוח ללידה, אולי אפילו הרצון ללידה - הולך ופוחת. לפחות בחלק מהציבור הציוני־החילוני.
האם מדינת ישראל כמדינה יהודית היא הצאצא המיוחל של הרעיון הציוני? או שמא הציונות התכוונה להסתפק בפג המכונה "מדינת יהודים"? בכך אני מבקש לעסוק בחיבור הזה.
•
כשאומרים "מדינה יהודית" — התוכן הנוצק למושג זה תלוי כמובן בדובר ובכותב. קשת רחבה של משמעויות עשויה להיות כלולה בו. בקצה אחד ניצבת מדינת הלכה ובקצה השני — ישות לאומית־תרבותית, לא מוגדרת היטב, שיש לה זיקה מסוימת להיסטוריה של העם היהודי, לדגל, להמנון, לעברית, ללוח השנה העברי, לימי העצמאות והזיכרון, וגם לפלאפל, לשירי עם רוסיים או למערכוני "ארץ נהדרת".
גם המונח "מדינת יהודים" נתון למנעד רחב של פרשנויות. בין מדינת כל אזרחיה שרובם יהודים מבחינת מוצאם האתני, שהיא מדינה דמוקרטית (דמוקרטית בלבד, ולא "יהודית־דמוקרטית" עם המקף המהולל), ועד "מדינתו של העם היהודי", כלומר — של כל היהודים בעולם, גם אלו שאינם אזרחיה, שהיא מדינת הלאום היהודי. הגדרה אחרונה זו קרובה, ובתחומים מסוימים חופפת, להגדרת "מדינה יהודית" ולכן אבהיר מראש כי כשאכתוב "מדינת יהודים" אתייחס רק למדינה שרוב אזרחיה הם ממוצא יהודי, אך ללא כל הגדרות מחייבות לגבי דמותה הלאומית־תרבותית.
ולגבי ההגדרה "מדינה יהודית", אתייחס להכרח לקבוע הגדרות לאומיות־תרבותיות, בדגש על כך שהתרבות היהודית כוללת את כל נדבכי ההיסטוריה שלנו, מאברהם אבינו ועד ימינו. ובהכרח כוללת את כל כתבי העם היהודי, מהתנ"ך והמשנה והתלמוד, ומפרשיהם, דרך הוגי הדעות של מחשבת ישראל, מפילון האלכסנדרוני דרך יהודה הלוי והרמב"ם וספר הזוהר, והבעל שם טוב ותלמידיו ועד לאורי צבי גרינברג וישעיהו לייבוביץ'.
